רצח יוחנן שטל וסליה זוהר – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
Michaelz (שיחה | תרומות)
תיקון שגיאה בשם. צריך להיות "קאסם" ולא "קסאם"
שורה 21:
ביחד עם מורו אברהם שפירא הוא חתם עם המודיעים שלו על חוזים המקנים להם פרס של 60 לא"י אם יביאו ידיעות על מקום הימצאם של יוחנן וסליה. הידיעות החלו כעת לזרום, אך כולן הוכחו כלא נכונות. במקרה אחד נתקבלה ידיעה שבאחד הכפרים ב[[שומרון]] יש בחורה לבנה שיכולה להתאים לתיאור של סליה זוהר. דרויאן הגיע לכפר בליווי שוטרים אולם התברר שהבחורה היא [[פרוצה]] מ[[דמשק]] שהובאה להנעים את חייו של אחד הצעירים בכפר. החקירה התנהלה בעצלתיים במשך כארבעה חדשים ללא תוצאות.
 
ב-[[10 בנובמבר]] [[1931]] רכב דרויאן על סוסתו ולפתע הבחין בקבוצת [[בדווים]] משבט ערב אל-קורעאן היושבים מסביב למדורה ומשוחחים. לפתע אחד מהם הניף [[שברייה]] ואמר כי "שברייה זו רוותה כבר דם כופרים". הוא מיהר אל המודיע שלו עלי קסאםקאסם{{הערה|כעבור כ-17 שנה, ב[[מלחמת העצמאות]], נחשד המודיע עלי קאסם במסירת ידיעות לערבים. ראש מחלקת המודיעין הצבאי, [[איסר בארי]], הורה [[הוצאה להורג ללא משפט|להוציאו להורג ללא משפט]]. גופתו מנוקבת הכדורים נתגלתה ב[[נחל כלח]] ב-[[21 בנובמבר]] [[1948]]. בארי הועמד על כך לדין והודח מתפקידו.}} וביקש ממנו לברר את העניין. קסאםקאסם דרש סכום עצום של 300 לא"י. בהתערבותו של [[עובד בן עמי]] שלחה מערכת "דואר היום" 150 לא"י ו[[ראש עיריית תל אביב]] [[מאיר דיזנגוף]] השלים את הסכום החסר מקופת העירייה.
 
עלי קסאםקאסם העביר את מפת מקום הגופות ושמות הרוצחים. דרויאן יצא למקום עם אברהם שפירא ושוטרים בריטים. למקום הובאו חמישה ערבים, שהכחישו כל קשר לאירוע. דרויאן נקט שיטה שבה חקר כל אחד לחוד והציג לו תעודה שבה חבריו מפלילים אותה. תוך זמן קצר נשברו הערבים. הם סיפרו כי חצי שנה קודם לכן חזרו מהשוק ב[[יפו]], שם מכרו אבטיחים. הם רכבו על [[גמל]]ים לאורך החוף. על אחת הגבעות ליד הרצליה הם ראו זוג צעיר ישוב על גבעה ומתבונן בים ובסביבה. האישה הייתה לבנה ויפה. הם התנפלו על הגבר ותוך רגע חדרו השבריות ללבו ושמו קץ לחייו. לאחר מכן אנסו את הבחורה בזה אחר זה ואחר כך רצחו אותה בדקירות.
 
הם הצביעו על מקום קבורת הגופות – ממערב לכפר [[אג'ליל]], ליד [[תל מיכל]] (מדרום למלון אכדיה של ימינו).{{הערה|[[דן יהב]], '''הרצליה – אם הקיבוצים והקבוצות: ההתיישבות השיתופית במושבה, 70 שנה למושבה שהפכה לעיר: (1924–1994)''', תל אביב: [[ירון גולן|י' גולן]] ('סדרת ברקאי לחקר ארץ ישראל וישוביה'), 1994, עמ' 40.}} לאחר חפירה קצרה נחשפו וזוהו שלדיהם של יוחנן וסליה.