יצחק קצנלסון – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
|||
שורה 27:
}}
[[קובץ:Kacenelson.jpg|שמאל|ממוזער|150px|יצחק קצנלסון]]
'''יצחק קצנלסון''' (ב[[יידיש]]: '''קאַצענעלסאָן'''; ב[[פולנית]]: '''Icchak Kacenelson'''){{כ}} (נולד ב-[[1 ביולי]] [[1885]], נרצח ב-[[3 במאי]] [[1944]] באושוויץ) היה [[מחנך]],
==תולדות חייו ויצירתו==
'''יצחק יחיאל קצנלסון''' נולד בשנת [[1885]] ב[[שטעטל|עיירה]] [[קרליץ (עיירה)|קרֶליץ]] בפלך [[מינסק]] שב[[תחום המושב]] ב[[האימפריה הרוסית|אימפריה הרוסית]] (כיום ב[[בלארוס]]). אביו היה הפובליציסט והמחנך ה[[השכלה|משכיל]] יעקב בנימין קצנלסון הידוע כ
ב-[[8 בספטמבר]] [[1939]] נכבשה לודז'. בנובמבר אותה שנה ברח קצנלסון ל[[ורשה|וורשה]] ובינואר [[1940]] הצטרפו אליו גם אשתו חנה וילדיו בנימין, בן-ציון וצבי. כל אותה תקופה הוא נמנע מכתיבה. ביוני 1940, עם הקמתה של [[דרור (תנועה)|רשת "דרור"]], ניעור קצנלסון לחיים מחדש, זאת הודות לבקשתם של החלוצים אשר ביקשו את עזרתו. כך השתלבה דרכו בדרכה של המחתרת החלוצית ושל תנועות הנוער. הוא פרסם משיריו בעיתוני "דרור", ייסד להקה דרמטית, הדריך צעירים לפעולות חינוך בקרב הילדים העזובים ובבתי יתומים, לימד עברית ותנ"ך בבית הספר וב[[גימנסיה דרור-החלוץ|גימנסיה של "דרור"]] אשר הוקמה במחתרת. וכך, כל עוד פעלה דזלנה 34 כקיבוץ, היה בה מקום לקצנלסון וליצירותיו. בין השנים 1940–[[1942]] חיבר קצנלסון כ-30 יצירות.
שורה 58:
על אף שקצנלסון ביקר ב[[ארץ ישראל]] רק פעמיים ולזמן קצר, הוא הרים תרומה חשובה ל[[הזמר העברי|זמר העברי]] באמצעות שיריו הידועים: "מה יפים הלילות בכנען", "גילו הגלילים", "רוח עצוב", "נעולה היא דלתי" ושיר הילדים "חמש שנים על מיכאל".
להנצחתו של קצנלסון
ישנם גם רחובות רבים על שמו ברחבי הארץ.
שורה 141:
{{מיון רגיל:קצנלסון, יצחק}}
[[קטגוריה:
[[קטגוריה:משוררים עבריים]]▼
[[קטגוריה:משוררי יידיש]]▼
[[קטגוריה:משוררים ששיריהם הולחנו]]
[[קטגוריה:סופרי השואה]]
[[קטגוריה:משוררי השואה]]
[[קטגוריה:אנשי חינוך בשואה]]
[[קטגוריה:יהודים בשואה: פולין]]
▲[[קטגוריה:משוררים עבריים]]
▲[[קטגוריה:משוררי יידיש]]
[[קטגוריה:נספים במחנה ההשמדה אושוויץ]]
[[קטגוריה:סופרים ומשוררים שנספו בשואה]]
[[קטגוריה:
|