סלאח א-דין – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הסרת קישורים עודפים |
|||
שורה 14:
בשתי מערכות שונות, ב־[[1171]] וב־[[1173]], צלאח א-דין נסוג מפלישה ל[[ממלכת ירושלים]] הצלבנית. אלה החלו בידי נור א-דין, וצלאח א-דין קיווה כי ממלכת הצלבנים תיוותר שלמה, כחציצה בין מצרים לסוריה, עד שיצליח לשלוט גם בסוריה. נור א-דין וצלאח א-דין היו מגיעים למלחמה ממשית בשל כך, אלא שנור א-דין נפטר ב־[[1174]]. היורש שלו היה ילד, שנשלט בידי החצר (נפטר ב־[[1181]]). צלאח א-דין צעד ל[[דמשק]], והוא נתקבל בשמחה בעיר. הוא חיזק את הלגיטימיות שלו בכך שהתחתן עם אלמנתו של נור א-דין. את [[חלב (עיר)|חלב]] ו[[מוסול]], מאידך, שתי הערים הגדולות שבהן שלט נור א-דין, הוא לא כבש, אך הצליח להשליט שם את השפעתו וסמכותו ב־1176 ו־1186 בהתאמה. כשהיה עסוק במצור על [[חלב (עיר)|חלב]], ב־[[22 במאי]] [[1176]], ה"[[חשישיון]]" ניסו לרצוח אותו.
בזמן שצלאח א-דין חיזק את כוחו בסוריה, הוא לא הפריע לממלכת ירושלים הצלבנית, אם כי בדרך כלל ניצח כאשר פגש אותם בקרב. יוצא דופן אחד היה [[קרב גזר]] ב־[[1177]], בו נחל תבוסה, אך הוא התגבר על כך במהירות, וניצח את הצלבנים בקרב ב[[גשר בנות יעקב]] ב־[[1179]]. אולם הצלבנים המשיכו להתגרות בו. [[רנו משטיון]], בעיקר, הטריד את המסחר ונתיבי ה[[עליה לרגל]] המוסלמיים עם צי בים סוף, נתיב מים שהיה חשוב ביותר לצלאח א-דין שיוותר פתוח. רנו אף איים לתקוף את ה[[עיר קדושה|ערים הקדושות]] [[מכה]] ו[[אל-מדינה|מדינה]]. ב[[חג']] ב־[[1185]], התקיף רנו ובזז שיירת עולי רגל. ביולי [[1187]], צלאח א-דין פלש לממלכת ירושלים והשמיד את הצבא הצלבני ב[[קרב קרני חיטין]], אסון גדול בשביל הצלבנים ונקודת מפנה בתולדות ירושלים. צלאח א-דין שבה והרג את רנו; הוא גם שבה את המלך, [[גי דה ליזיניאן]]. הוא כבש את ירושלים ב־[[2 באוקטובר]]
[[קרב קרני חיטין]] ונפילת ירושלים הביאו ל[[מסע הצלב השלישי]], שמומן ב[[אנגליה]] על ידי [[מס]] מיוחד, שנקרא "מס צלאח א-דין". במסע צלב זה כבשו הצלבנים את [[עכו]], וצלאח א-דין נוצח בידי [[ריצ'רד הראשון]] (לב הארי) מאנגליה, ב[[קרב ארסוף]] ב־[[1191]]. היחסים בין צלאח א-דין וריצ'רד התאפיינו בכבוד אבירי הדדי יחד עם יריבות צבאית; שניהם היו דמויות ראשיות ב[[רומנסה|רומנסות]] החצריות שהתפתחו ב[[צפון אירופה]]. כאשר ריצ'רד נפגע, צלאח א-דין אף הציע את שירותיו של ה[[רפואה|רופא]] האישי שלו, מחווה משמעותית, שכן הרפואה המוסלמית הייתה הטובה ביותר בעולם המערבי באותה התקופה. בארסוף, כש[[סוס]]ו של ריצ'רד מת, צלאח א-דין שלח לו שני סוסים חדשים. היו אף תכנונים לחתן את אחותו של ריצ'רד לאחיו של צלאח א-דין. השניים הגיעו להסכמה לגבי ירושלים ב[[הסכם רמלה]] משנת [[1192]], כשההסכמה הייתה כי היא תישאר בידיים מוסלמיות אך תיוותר פתוחה לעולי רגל נוצרים; ההסכם הקטין את הממלכה הצלבנית ל[[מישור החוף]], מ[[צור (לבנון)|צור]] ועד [[יפו]].
|