הבדלים בין גרסאות בדף "סחורה תמורת דם"

הוסרו 390 בתים ,  לפני שנתיים
←‏רכבת ההצלה: הסרתי משפט ספקולטיבי ללא מקור מבוסס.
מ
(←‏רכבת ההצלה: הסרתי משפט ספקולטיבי ללא מקור מבוסס.)
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
הרכבת הייתה אמורה להגיע לארץ נייטרלית, אך במקום זאת היא הגיעה למחנה [[ברגן בלזן]]. המשא ומתן על תוכנית "סחורה תמורת דם" המשיך להתנהל בין קורט בכר לבין נציגי [[הג'וינט]] ו[[הסוכנות היהודית]], ובמהלכו שוחררו 318 מנוסעי הרכבת באוגוסט 1944 ונשלחו ל[[שווייץ]], ובדצמבר נשלחו לשווייץ גם יתר 1,366 נוסעי הרכבת.
 
באותה עת התנהלה השמדת יהודי הונגריה במלוא הקצב, ו-434,351 מיהודי הונגריה נשלחו אל מותם ב[[אושוויץ]]. הדבר היה כבר בשלבים האחרונים של [[מלחמת העולם השנייה]], לאחר [[הפלישה לנורמנדי|נחיתת בנות הברית בנורמנדי]] ותוך כדי התקדמות הצבא הסובייטי בפולין. נראה היה כי קורט בכר ניהל את המשא ומתן על מנת להשיג בו תוצאה כלשהי, בהכינו בכך [[אליבי]] לעצמו לתקופה שלאחר המלחמה, אך היה זה כבר מאוחר מדי, ורכבות הצלה נוספות לא נשלחו עד כיבוש הונגריה על ידי הצבא הסובייטי בינואר [[1945]].
 
במקביל למשא ומתן על הרכבת, הגיעו לבודפשט שלושה [[צנחני היישוב|צנחנים מארץ ישראל]]: [[חנה סנש]], [[פרץ גולדשטיין]] ו[[יואל פלגי]]. פנייתם לקסטנר כמנהיג ציוני בבקשת עזרה העמידה אותו בפני דילמה מוסרית נוקבת של סיכון רכבת ההצלה. מפניות אמהּ של חנה סנש הכלואה בחר להתעלם, ולימים יאמר על כך [[חיים כהן (משפטן)|חיים כהן]]: "מה תלינו עליו כי הפקיר יהודיה ארץ ישראלית אחת שנכנסה ללוע הארי ביודעין כאשר חיי אלפים ורבבות עמדו על הכף". את [[פרץ גולדשטיין]] שכנע קסטנר להסגיר עצמו ל[[גסטפו]] כדי לא לסכן את יציאת הרכבת עליה עמדו לצאת הוריו של גולדשטיין.
משתמש אלמוני