הגדודים העבריים – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←‏גדוד 38 של קלעי המלך: הסרת מקפים לפני עברית, replaced: ו-וויטצ ← ווויטצ באמצעות AWB
מאין תקציר עריכה
שורה 12:
 
==מלחמת העולם הראשונה וכינון הגדודים==
בתקופת ההמתנה עד פרוץ המלחמה בשנת 1914, המהפכנים חיכו שברוסיה תפרוץ מהפכה, ה[[אוכרנה]] הצליחה בפעילותה נגד המהפכנים, ופעילי הס"ר יצאו ל[[גלות]] מרוסיה. גם [[לנין]] וחבריו הקימו את [[מפלגת הפועלים הסוציאל-דמוקרטית הרוסית]], שהתחרתה במפלגת הס"ר בגלות.{{ש}}
כשהמלחמה פרצה, התכנסה ישיבה של צמרת הגולים של הס"ר, שנחלקו לשמאל וימין. חסידי איליה פונדאמינסקי טענו שהמלחמה תערער את משטר הצאר, ולכן צריך להתגייס ולסייע לבריטים משום שכך תתקרב המהפכה. הייתה גם מגמה נגדית של ויקטור צ'רנוב שהיה יריב לרוטנברג, והתנגד לגישה זו.{{הערה|ראהראו 'יוזמת פנחס רוטנברג להקמת גדודים עבריים עם פרוץ מלחמת-העולם הראשונה' מאת מתתיהו מינץ, עמוד 184–185, ויקישיתוף}}
 
רוטנברג הגיע ללונדון, נפגש עם ויצמן וניסה לשכנעו לתמוך בהקמת הגדודים העבריים. רוטנברג אמר לויצמן שהמלחמה זו הזדמנות לקדם את רעיון הרפובליקה בישראל. כדי לשכנע את מדינות ההסכמה, צריך להקים לגיונות יהודיים שיורכבו מגולים יהודים. לפי פרופ' [[מתתיהו מינץ]], רוטנברג קדם לז'בוטינסקי. רוטנברג פעל בספטמבר 1914, וז'בוטינסקי החל ב-1915.{{ש}}
שורה 76:
 
===גדוד 40 של קלעי המלך===
הגדוד ה-40 היה "הגדוד הארצישראלי" של הלגיון העברי. מטרות גדוד זה היו בעיקר פעולות שמירה ואבטחה. הוא הוקם לאחר שנכנסו הכוחות הבריטיים לארץ ישראל ורבים מצעירי היישוב רצו ליטול חלק בגוף הצבאי היהודי. עוד לפני שנכנס הגדוד ה-38 כבר היו 1,500 צעירים מוכנים להתנדב, שליש מתוכם היו נשים, אולם הן לא גויסו. רצון ההתנדבות של הצעירים הארץ ישראלים פגש ביוזמה של מייג'ור-גנרל ג'ון היל, מפקד הדיוויזיה ה-52, שפנה אל צעירי היישוב בשטחים שכבר נכבשו על ידי הבריטים וקרא להם להתנדב לצבא ולסייע בהמשך כיבוש הארץ. עיקר המתנדבים היו צעירים שכונו "אקטיביסטים" ממחנה הפועלים, חברי [[הקבוצה היפואית]] ו[[ההסתדרות המצומצמת]] וכמו כן תלמידי תיכון מ[[גימנסיה הרצליה]], שניהלו תעמולה נלהבת לגיוס. ליוזמתם קמה התנגדות, וביישוב היהודי התעוררה מחלוקת בנוגע לגיוס.
 
ההחלטה התקבלה ב[[האסיפה המכוננת הראשונה|אספה המכוננת הראשונה]] ב-[[2 בינואר]] 1918, לאחר דיון בו תמכה מנהיגות "[[פועלי ציון]]" בגיוס ובהתנדבות. בדיון טענו [[משה סמילנסקי]] ו[[אליהו גולומב]] כי הצטרפות לגדודים העבריים היא מפעל מדיני שמעלה את קרנו של היישוב בעיני שליטיה החדשים של הארץ ויש בו משום תרומה לחוסנו של היישוב.