חימוש תרמובארי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 55:
עקב הקלות היחסית שבה ניתן להשיג את חומרי הגלם הדרושים להרכבת פצצה תרמובארית, בניגוד לקושי בהשגת חומרי נפץ מרסקים תקניים, ועקב אפקט ההרס וההשפעה הפסיכולוגית של פצצה כזו, קל ל[[ארגון טרור|ארגוני טרור]] לפתח פצצות תרמובאריות ולעשות בהן שימוש. בין פיגועי הטרור בהם השתמשו במנגנון דומה לפצצה תרמובארית ניתן למנות את [[הפיגועים בבסיסי הכוח הרב-לאומי בביירות]] (1983), [[הפיגוע במגדלי התאומים (1993)]] ו[[הפיגוע בבאלי (2002)]] שבוצע על ידי "[[אל-ג'מאעה אל-אסלאמיה]]"{{מקור}}.
 
ב-2017, במהלך [[מבצע נחישות טבועה]] ב[[סוריה]], השתמשה [[הממלכה המאוחדת|בריטניה]] בטילי [[AGM-114 הלפייר|AGM-114N4 הלפייר]] עם חימוש תרמובארי.{{הערה|דן ארקין, [http://www.israeldefense.co.il/he/node/34090 בריטניה: "בטעות השתמשנו בסוריה בטילים עם חימוש תרמו-בארי, פצצות דלק-אוויר"], [[ישראל דיפנס]], 7 במאי 2018}} הסימון N מציין כי מדובר בטילים עם ראש קרב מועצם במתכת, אלומיניום במקרה זה, שנועד להתפזר ולבעור במהירות עם התפוצצות ראש הקרב וליצור אפקט של פצצת דלק-אוויר.
== ראו גם ==
* [[נפאלם]]