תנועה חברתית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 51:
גישה שהתפתחה באירופה בדגש על הנסיבות והשורשים התרבותיים של התנועה החברתית, היוצרת זהויות קולקטיביות עדכניות היא [[תנועות חברתיות חדשות|התנועות החברתיות החדשות]] (New Social Movements). גישת מחקר זו פועלת בזיקה לניתוח יחסי הייצור בחברה. החוקרים בה טוענים כי התנועות החדשות, בעיקר מאמצע המאה ה-20, שונות מהותית מתנועות המאה ה-19. בניגוד לרוב התנועות החברתיות בעבר, שנאבקו למען רווחה חומרית של מגזר מעמדי, מגדרי או מקצועי, התנועות החברתיות החדשות עוסקות ב"מצרכים ציבוריים" כמו הגנה מפני מזהמים, פירוק מנשק גרעיני, פעילות קהילתית, חופש מידע ופעילות סביבתית. התוצאה המידית היא שלעיתים קרובות תביעותיהן מתנגדות עם אלו של תנועות סביבתיות מהדור הישן.{{הערה|שם=הרמן97}} דוגמה ישראלית מוכרת לכך הן ה[[הסתדרות העובדים הכללית החדשה#ביקורת| הטענות כלפי הסתדרות]], אשר בהיותה תנועה חברתית וותיקה דואגת לקבוצות אינטרס אחדות ולא למכלול העובדים במשק.{{הערה|{{בשבע|יוני קמפינסקי|מפגינים נגד השביתה. "ההסתדרות היא מפלצת"|233263|9 לפברואר 2012}}}}{{הערה|{{nrg|בילי מוסקונה לרמן|כוח לעובדים או ההסתדרות:מדוע בחר ועד עובדי חיפה כימיקלים, אחד מסמלי העבודה המאורגנת ומאבקי העובדים בישראל, לנטוש ארגון גדול וחזק לטובת גוף קטן וצעיר|243/980|25 במאי 2011|1|2}}}} יש הרואים בעימות זה מקביל לעימות בין קבוצות קידום ל[[קבוצות אינטרס]].
 
לפי [[אליין טוריין]] (Touraine) ההבדל טמון בכך שתנועות חברתיות חדשות אינן מאורגנות עוד סביב עיקרון עליון אחד, דתי, הומאנסטי או מטריאליסטי. לפיכך הן פועלות בתחומים רחבים יותר מאי פעם, ובעלות מבנה מבוזר יותר שמצד אחד מאפשר להן חופש פעולה ומצד שני מקשה עליהן להיות אפקטיביות. לפי מחקרו על החברה האירופאית, טוריין מתריע שהתנועות החברתיות החדשות מבטאות גם ירידה במעמד המדינה כעיקרון מסדר והפרדה בינה לבין החברה. את זאת ניתן לקשור למגמת הירידה הקיימת, גם בישראל, במעמד המפלגות הפוליטיות המסורתיות{{הערה|ראהראו Touraine,A 1985 אצל הרמן, ת. 1997 עמ' 40-42}} יש הקושרים בין הטרמינולוגיה הזו עם עליית ה[[פוסט מודרניזם]]. תנועות חברתיות חדשות שואפות לקדם פעילות מצומצמת, קהילתית, ובעיקר נושאים פרטיקולריים, לרוב "[[פוסט-מטריאליזם|פוסט-מטריאליים]]", שהמשותף להם הוא המאבק על זהות. אנשים יבחרו בהשתתפות בקבוצות אלו מתוך חיפוש אחר שייכות במציאות פוסט-מודרנית בה הזהות הקולקטיבית במתקפה מתמדת של ספקנות ואי-ודאות. התפוררותן של הזהויות קודמות, מביאה לעלייה בביקוש אחר זהות קולקטיבית חיובית יציבה ומהודקת אשר נותנת ביטוי ערכי חדש בעולם ללא עיקרון מארגן. תנועות [[העידן החדש]] והתחדשותן של [[תנועות דתיות חדשות|תנועות דתיות]] מבטא מענה לצורך זה, בהבליטו ממדים חברתיים-רוחניים על פני ממדים החומריים וייחוס חשיבות להגשמה עצמית.{{הערה|{{קישור כללי|הכותב=ד"ר [[תומר פרסיקו]]|כותרת=על כתות ותנועות דתיות חדשות – הסיינטולוגיה כמשל|כתובת=https://tomerpersico.com/2013/04/02/scientology_sect_or_nrm/|תאריך=30 במרץ 2013}}}}
 
תחושתם של אזרחים שאפיקי ההשתתפות הממסדיים חסומים בפניהם, או שכללי המשחק ב[[מדינה]] לקויים כך שלא ניתן להשפיע מבפנים, מניעה אותם לבחור בהשתתפות חוץ-ממסדית. עם זאת, חשוב להדגיש כי אף על פי שמדובר בתנועות חוץ-ממסדיות אין הכוונה, ברבים מהמקרים, לתנועות היוצאות נגד ה[[נורמה|נורמות]] החברתיות הכלליות. נהפוך הוא. תנועות אלה נובעות מתוך נורמות חברתיות קיימות. מחקרים מראים כי ככל שהאסטרטגיות של התנועה תואמות לנורמות הרווחות בסביבה הקרובה והרחוקה שבה היא פועלת, סיכוייה לזכות בתשומת לב ציבורית ואף להצלחה פוליטית גבוהים יותר. הביקורת וההסתגרות לא מופנים לתרבות אלא למוסדות הממשל והמדינה. בנוסף, התנועות החברתיות החדשות, משמאל ומימין גם יחד, מאופיינות בדרך כלל בניסיון להנהיג [[דמוקרטיה ישירה]] כלפי פנים כאשר הן מתנגדות לשלטון, ולכול היותר [[דמוקרטיה רדיקלית]] כאשר הן מנוכרות ממנו.