ים סוף (אתר מקראי) – הבדלי גרסאות

{{פירוש נוסף|נוכחי=ים המוזכר בתנ"ך|אחר=ים האדום|ראו=[[הים האדום]]}}

[[קובץ:Nile_Delta_Surrounding.jpg|שמאל|250px|דלתא מזרחית של הנילוס - מיקום של חציית ים סוף]]

 

השם "ים סוף" הוא ייחודי ללשון העברית ואינו קיים בלשונות אחרות. השם מופיע ב[[מקרא]], אך מיקומו הגאוגרפי אינו ברור מהכתוב שם, והוא אינו מופיע בכל מקור עתיק חוץ-מקראי כלשהו{{הערה|אנציקלופדיה מקראית, כרך ג' עמ' 699-695}}.

 

על פי המסופר ב[[תורה]] (ספר שמות פרקים יג-יד), לאחר עשר המכות הסכים פרעה מלך מצרים בניגוד לרצונו לאפשר לבני ישראל לצאת ממצרים. בני ישראל הגיעו לים סוף וחצו בהנהגתו של [[משה רבנו]], את "ים סוף" בתמיכת כוחו של [[אלוהים]], משה הכה במטהו בים בעוד צבא [[פרעה (דמות מקראית)|פרעה]] צר עליהם מאחור. הים נבקע לשניים, ובני ישראל עברו בתוכו ביבשה; לאחר שחצו את ים סוף, עברו בעקבותיהם פרעה וצבאו, אך הים סגר עליהם, ופרעה וחילו טבעו בים.

 

מספר רב של היסטוריונים וגאוגרפים משערים כי ים סוף היה נמצא במזרח הדלתא של נהר הנילוס, לא רחוק מארץ גושן המקראית, שם בתקופת המקרא היה אגם גדול אך רדוד בשם [[ימת בלה]], בדומה ל[[ימת תימסח]] או [[האגמים המרים]] בעת המודרנית. ממצאים ארכיולוגיים מצביעים כי התקיים אגם מאוד גדול בתקופת הברונזה התיכונה בין מערב חצי האי סיני לבין [[ארץ גושן]] (שבירתה לרב מזוהה כ[[אווריס]]).