שיטפון בזק – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הרחבה
הרחבה, גם להעדר תכסית הצומח חלק בתהליך יצירת השטפון
שורה 3:
[[קובץ:FloodsNOg1 ST 09.JPG|שמאל|ממוזער|200px|הגל הראשון של המים ב[[נחל אוג]] בזמן שיטפון]]
 
'''שיטפון בזק''' הוא שטף [[מים]] פתאומי ב[[ואדי|וואדיות]] וב[[אפיק (גאוגרפיה)|אפיקי]] [[נחל]] יבשים במרבית ימות השנה, האופייני לאזורים [[מדבר]]יים. לשטפונות תפקיד חשוב בעיצוב הנוף ה[[מדבר]]י, כשהצמחייה המדברית מפתחת התאמות שונות להתמודדות עימם, ומנגד זרם המים עוקר ממקומה ומונס התבססות של [[צמחיית גדות]] צפופה.
 
בישראל שוטפים שטפונות בזק את אפיקי הנחלים ב[[נגב]] [[מדבר יהודה|ובמדבר-יהודה]] מספר פעמים בשנה.
שורה 10:
 
==היווצרות שיטפון==
שיטפון בזק נגרם כאשר יורד [[גשם]] בכמות המספיקה להספג ולהפוך את ה[[אדמה|אדמת]] ה[[לס]] ה[[חרסית|חרסיתית]] הנפוצה ב[[מדבר]]ית ל[[איטום|אטומה]], כך שאינה מאפשרת עוד למי הגשם [[חלחול (תהליך)|לחלחל]]. העדר ה[[צומח|צמחיה]] במדבר מסייע לתהליך זה, מאחר וטיפות הגשם מכות בעוצמה חזקה בקרקע, ללא צמחיה משמעותית שתספוג חלק מאנרגיה זו. מי הגשם הממשיכים לרדת שאינם מחלחלים מתחילים לזרום על פני השטח. זרזיפי מים מתאחדים לזרמים קטנים, ובהמשך לזרמים גדולים יותר הזורמים בתוואי [[נחל]]י האכזב המדבריים. במקורו סמוך ל[[קו פרשת המים]] יראה השיטפון כנחל שנוצר יש מאין, במורד יצור השיטפון נחלים גדולים יותר ו[[מפל מים|מפלים]]. עוצמת השיטפון תלויה בכמות הגשמים, בהתפרסותם המרחבית ובגודל [[אגן ניקוז|אגן הניקוז]]. ככל שירדו יותר גשמים יזרמו יותר מים, וככל שאגן הניקוז גדול יותר ופריסת הגשם מרחבית יותר, מצטרפות זרימות מאפיקים רבים יותר ולכן הזרימה שם חזקה יותר.
 
[[מודלים לחיזוי מזג אוויר]] מסוגלים להתריע על אפשרות שטפונות באופן מרחבי בטווח זמן של מספר שעות עד מספר ימים, אך מיקומם המדויק של השיטפונות קשה לחיזוי בשל מגבלות דיוק של חיזוי מזג אוויר. זיהוי מוקדם של שטפון מתקרב קשה מאחר שהגשם יורד במקום רחוק, השיטפון נוצר בערוצי נחלים נסתרים ותוך זמן קצר מירידת הגשם, ואינו מלווה ברעש בעת התקרבותו. השיטפון העז הנע במהירות עלול להפתיע [[טיול|מטיילים]] בקטעים צרים של ערוצי נחל ולגרום לאסון קטלני.