פתיחת התפריט הראשי

שינויים

הוסרו 2 בתים ,  לפני שנה
מ
←‏מקור: ניסוח
 
==מקור==
המונח ה[[עברית|עברי]] מקורו ב[[תלמוד]], המתאר מגוון רחב של יחסי מין אסורים, ובכלל זה יחסי מין בין גבר לאישה הנשואה לגבר אחר{{הערה|[[מחדשי השפה העברית]] בחרו לפרש את המושג לפי מקבילותיו הלועזיות בתור איסור יחסי מין בין קרובי משפחה בלבד, אבל אין זה מתאים לגישה היהודית-הלכתית המסורתית, הגורסת שאף יחסי מין בין אשה נשואה לגבר הינם גילוי עריות לכל דבר}}, בין גבר לגיסתו (אחות אשתו או אשת אחיו), בין גבר לחמותו ועוד. מקור הביטוי הוא במקרא באיסור "לגלות ערווה" ({{תנ"ך|ויקרא|יח|ו|קצר=כן}}). במקרא עבירה על איסורי עריות מכונה "תועבותתועבה" מספר רב של פעמים.
 
על פי המקרא, המצרים והכנענים הקדומים נהגו לעשות את המעשים הכלולים באיסורי גילוי עריות{{הערה|{{תנ"ך|ויקרא|יח|ג|קצר=כן}},{{תנ"ך|ויקרא|יח|כז|קצר=כן|ללא=פרק}}}}. ומי שעובר עליהם מאבד את זכותו המוסרית להיות שייך ל[[ארץ ישראל]]{{הערה|{{תנ"ך|ויקרא|יח|כח}}, {{תנ"ך|ויקרא|כ|כג}}}}. חז"ל דורשים את הקשר בין פרשיית עריות לפרשיית קדושים, שהקדושה קיימת כאשר אנשים גודרים את עצמם מעריות, ו"כל מי שהוא גודר עצמו מן הערוה נקרא קדוש"{{הערה|[[s:ויקרא רבה כד ו|ויקרא רבה כד ו]]}}.
584

עריכות