פתיחת התפריט הראשי

שינויים

אין שינוי בגודל, לפני שנה
←‏ביוגרפיה: תבנית קישור לערך באנגלית
בהיותו בן 24 שנה הגיע ל[[רומא]] והתיידד עם [[מרקוס אנאוס לוקאנוס]], [[סנקה]] הצעיר ו[[קווינטיליאנוס]], שגם הם היו ילידי ספרד. ידידיו לוקאנוס וסנקה נלקחו ממנו עד מהרה כאשר הצטוו ל[[התאבדות|התאבד]] בעקבות [[קשר פיסו]] נגד [[נירון]]. ידידו ה[[רטוריקן]] קווינטיליאנוס הציע לו להרוויח את לחמו כ[[פרקליט]], אך הוא העדיף לגווע ברעב ולא לוותר על שירתו. הוא נאלץ להתפרנס מכתיבת שירה בעבור [[פטרון (אומנות)|פטרונים]] עשירים שהתחזו למשוררים, ובתמורה נתנו לו מזון ומקום מקלט. הוא לא אהב את חיי העיר וניסה למצוא מפלט באזורים הכפריים של [[איטליה]], אולם כמשורר היה עליו להתגורר ברומא כדי לעמוד בקשרים עם אנשי החברה הגבוהה.
 
פטרון עשיר העמיד לרשותו [[חווילה]] קטנה בנומנטום, ובאופן כלשהו הצליח לגייס כספים כדי לקנות בית על [[גבעת הקווירינאליס]]. בשנת [[80]], עם פתיחת ה[[קולוסיאום]] הקדיש ל[[טיטוס]] אחד משיריו הראשונים. הוא כתב שיר הלל ל[[קיסרי רומא|קיסר]] [[דומיטיאנוס]] שהעדיף את המשורר [[סטאטיוס]] {{אנ|Statius}}, אך צירף את מרטיאליס ל[[מעמד הפרשים]] - מה שאפשר לו לקבל קצבה קטנה. בין השנים [[86]] ו-[[103]], פרסם 12 ספרי [[אפיגרמה]] (שירים קצרים וחריפים ברוח ה[[סאטירה]]). בשנת [[98]] כתב [[פואמה]] בעבור [[פליניוס הצעיר]], שבתמורה מימן את נסיעתו של מרטיאליס בחזרה לעיר מולדתו בספרד. שם קיבל מאישה שהעריצה את שירתו, חווילה שבה בילה את שנותיו האחרונות.
 
אחרי מותו, פליניוס הצעיר כתב: "זה עתה נודע לי על מות מרטיאליס - מה שגרם לי צער רב. הוא היה משורר שנון אשר מיזג בחרוזיו [[מלח בישול|מלח]] ו[[דבש]], ועשה זאת בגילוי לב, בכנות וללא משוא פנים."