שהזאדה באיאזיד – הבדלי גרסאות

'''שהזאדה באיזיט''' ([[1525]] - [[25 בספטמבר]] [[1561]]; '''Şehzade Bayezid''') היה הנסיך [[האימפריה העות'מאנית]] כבנו של הסולטאן ואשתו החוקית [[רוקסלנה|הורם סולטן]]. אחרי מותם של שלושה מבניו של סולימאן, רק באיזיט האכזר וסלים היו בחיים. לדברי ההיסטוריונים, באיזיט היה ראוי יותר וישר יורש העצר מאשר אחיו סלים. לבאיזיט היה מיומנות טובה טקטיקה צבאית. לאחר מותו של [[שהזאדה מוסטפא]] (שהיה היורש לכאורה לכס העות'מאני) הפך באיזיט ליורש הפופולרי של הכתר העות'מאני בקרב הצבא. בשנות החמישים, כשסולימאן כבר היה בשנות ה -60 לחייו, ניכרה תחרות מתמשכת על כס המלוכה בין באיזיט לסלים. באיזיט התאהב באביו - שנרגז בגלל אי-ציותו של באיזיט, שנבע מסביבות השנים - בניגוד לאחיו סלים (שיצליח בסופו של דבר כ [[סלים השני]]. לאחר שהובס בקרב ליד [[קוניה]] בשנת 1559 על ידי סלים ו [[סוקולו מהמט פאשא]] (בעזרת צבא הסולטאן), נמלט אל האימפריה השכנה, שם היה מפואר התקבל על ידי [[שאה טהמאספ הראשון]]. עם זאת, בשנת 1561, על התעקשות מתמשכת של הסולטאן בכל גלות בנו, ולאחר כמה תשלומים גדולים, מותר באיזיט להיות מוצא להורג על ידי סוכנים של אביו.