תורה שבעל-פה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←‏ראו גם: ויקיזציה
שורה 15:
אך לעומת זאת, יש שמפרשים את המילה "טוטפות" ל"זיכרון" כלומר, שהציווי "לטוטפות בין עיניך" אומר שצריך לזכור את אלוהים במחשבות שלנו{{הערה|פרשנות זו הגיעה מהדמיון שיש בין ציווי הטוטפות שמופיע בספר בדברים, פרק ו', פסוק ח', לבין הציווי שמופיע עוד לפני כן בספר שמות, פרק יג', פסוק ט': "לְאוֹת עַל-יָדְךָ 'וּלְזִכָּרוֹן' בֵּין עֵינֶיךָ" (שמות יג:ט) - "לְאוֹת עַל-יָדֶךָ וְהָיוּ 'לְטֹטָפֹת' בֵּין עֵינֶיךָ" (דברים ו:ח).}}.
 
בהתייחסו להלכות המקובלות, טוען [[יהודה הלוי|ר' יהודה הלוי]] בספרו [[הכוזרי]]{{הערה|{{מקור|מאמר שלישי פסקאות לד-מא|[http://www.tsel.org/torah/kuzari/shelishi.html}} מאמר שלישי פסקאות לד-מא]}}, שהתורה שבע"פ ממלאת תפקיד חיוני, מכיוון שהתורה שבכתב סתומה ברובה. כך למשל התורה מצווה: "[[סוכה|בסוכות]] תשבו שבעת ימים" (ויקרא פרק כ"ג פסוק מ"ב), אך אינה מגדירה מהי סוכה ומה כלול בחובה לשבת בה.
 
לפי הרמב"ם{{הערה|בהקדמתו למשנה}}, בהלכות מקובלות לא תמצא מחלוקת בין החכמים, {{ציטוטון|אלא כל זמן שיאמר אדם קבלתי כך וכך מסתלק כל וכוח.}} אך ה[[קראים]], שאותם הרמב"ם לא החשיב בין החכמים, דחו את הקבלה ה[[יהדות רבנית|רבנית]], ובמקומה מסתמכים על [[סבל הירושה]], שהוא אוסף המנהגים הקדומים המגדירים את אופן קיום מצוות התורה, בהם הכירו. הקראים טוענים שמשה קיבל מאלהים את חמשת חומשי תורה בלבד, אך מסכימים שמצוות מסוימות, כגון [[שחיטה (הלכה)|מצות שחיטה]] ו[[ברית מילה]], שלא הוגדרו בתורה, יש לקיים באופן בו היו המעשים מתקיימים טרם [[מתן תורה]].