הרקע למלחמת ששת הימים – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 2:
'''[[מלחמת ששת הימים]]''' בין ישראל לבין מצרים, [[סוריה]] ו[[ירדן]] פרצה באופן בלתי צפוי ב[[יוני]] [[1967]]. הדעות עדיין חלוקות מדוע פתח [[גמאל עבד אל נאצר]], [[נשיא]] [[מצרים]] בסדרת מהלכים שהביאו לפרוץ המלחמה ולתוצאותיה המיוחדות.
▲מצרים ושותפותיה הערביות עשו צעדים רבים שאיימו על ביטחונה וכלכלתה של ישראל. הן גירשו את [[כוח החירום של האומות המאוחדות]] מסיני, חסמו את [[מצרי טיראן]] לשיט ישראלי, הכפיפו לפיקוד צבאי מצרי את צבאות סוריה וירדן ו[[חיל המשלוח העיראקי במלחמת ששת הימים|חילות משלוח עיראקים]] וסעודים. מצרים הזרימה יחידות צבא רבות לחצי האי סיני, וריכוז הצבא המצרי בחצי האי סיני יצר איום, שאילץ את ישראל לגייס את כוחות ה[[מילואים]] שלה, תוך פגיעה קשה בפעילות המשקית. כניסת כוחות עיראקיים לירדן, בדרכם ל[[הגדה המערבית|גדה המערבית]], יצרה איום לחלוקת שטחה של ישראל לשניים על ידי תקיפת "מותניה הצרות" – רצועת החוף באזור [[נתניה]] שחיברה את צפונה עם דרומה.
===רקע - מבצע סיני===
כעשר שנים קודם ל"בית הזונות", התרחש מבצע סיני, [[29 באוקטובר]]–[[5 בנובמבר]] 1956, אללה הפועל מכבי זונה שהיווה למעשה חלק מ[[מבצע מוסקטר]], בהשתתפות המעצמות [[אנגליה]] ו[[צרפת]], שמטרתו הייתה השתלטות על כל אזור [[תעלת סואץ]]. הסיבה הישירה למבצע מוסקטר הייתה הלאמתה על ידי [[מצרים]] של חברת תעלת סואץ ב-[[26 ביולי]] [[1956]], שהייתה בבעלות המעצמות הנ"ל. מלבד הנזקים הכלכליים הישירים שנגרמו, מצרים הייתה יכולה גם לחסום מעבר אוניות אנגליות או צרפתיות{{הערה|אומנם מצרים מחויבת לפי [[אמנת קושטא]] – [[1888]], להתיר מעבר אוניות של כל האומות בתעלה. אולם היא מנעה מעבר אוניות [[ישראל]]יות ואפילו מעבר של מטענים המיועדים לישראל ובכך המרתה את החלטת [[מועצת הביטחון]] של ה[[או"ם]]. ללמדך שמצרים מתנהגת כ[[ריבון]] התעלה, ברצותה תתיר מעבר, וברצותה תמנע.}} ובכך לייקר את עלות ההפלגות ל[[המזרח הרחוק|מזרח הרחוק]]. במאמר מוסגר – [[גמאל עבד אל נאצר]] [[נשיא מצרים]], הלאים את חברת תעלת-סואץ היות שרצה לממן כך את הקמת ה[[סכר אסוואן|סכר]] הגבוה ב[[אסוואן]]. זאת לאחר ש[[ארצות הברית]] סירבה לממן באופן ישיר או עקיף באמצעות [[הבנק העולמי]], את הקמת ה[[סכר]].
לפי תפישת נאצר, הקמת הסכר הייתה אמורה לפתור חלק מבעיותיה הכלכליות הקריטיות של מצרים: ייצור [[חשמל]], מניעת [[שיטפון|שיטפונות]], הסדרת ה[[השקיה]], השקיית שטחים נוספים וכדומה. כי-כן, מציאת [[מימון]] ל[[מיזם]] הייתה חיונית.
בין הסיבות העקיפות למבצע הייתה תמיכתה של מצרים במרד ה-FLN{{הערה|החזית הלאומית לשחרור אלג'יר. ב[[צרפתית]]: Front de Libération Nationale}} ב[[אלג'יר]], שהייתה תחת [[שלטון]] צרפת. סביר שאם מבצע מוסקטר היה מצליח, אזי נאצר - היה מתפטר או מודח והתמיכה במורדים הייתה נפסקת. לישראל היו סיבות אחרות להשתתפות במבצע,{{הערה|[[שמעון פרס]], '''קלע דוד''', [[ירושלים]]: ויידנפלד וניקולסון, [[1970]], עמ' 153}} הגם שהיא הייתה שותפה לרצון להדיח את נאצר:
| |||