צנזורה כלכלית – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
החלפת "קונגלומרט" ב"קונצרן" על מנת לשמור על אחידות עם שאר ההחלפות |
Sham.Mohammad (שיחה | תרומות) הוספתי שתי כותרות |
||
שורה 1:
{{עריכה|נדרשים מקורות להיגדים שבערך|נושא=מדעי החברה}}
'''צנזורה כלכלית''' היא [[צנזורה]] המופעלת על [[אמצעי תקשורת]] כתוצאה מ[[אינטרס]]ים עסקיים או כלכליים של גוף מסחרי כלשהו, לדוגמה אינטרסים של [[בעל שליטה|בעלי השליטה]] על כלי התקשורת. מטרת הצנזורה הכלכלית היא למנוע פרסום שיש בו כדי לפגוע באינטרסים הכלכליים של מפעיל הצנזורה, או שפרסומם עשוי לקדם מתחרים. ▼
▲===== '''צנזורה כלכלית''' היא [[צנזורה]] המופעלת על [[אמצעי תקשורת]] כתוצאה מ[[אינטרס]]ים עסקיים או כלכליים של גוף מסחרי כלשהו, לדוגמה אינטרסים של [[בעל שליטה|בעלי השליטה]] על כלי התקשורת. מטרת הצנזורה הכלכלית היא למנוע פרסום שיש בו כדי לפגוע באינטרסים הכלכליים של מפעיל הצנזורה, או שפרסומם עשוי לקדם מתחרים. =====
הצנזורה הכלכלית נבדלת באופן מהותי מ[[צנזורה]] במובנה הרגיל בכך שאינה מופעלת על ידי מדינה או ממסד. עובדה זו מהווה מכשול בעיני רבים לכנות תופעה זו בשם צנזורה. אולם, על פי הגדרת הצנזורה כאמצעי המופעל על אמצעי התקשורת במטרה לפקח על תכניו, הרי שהצנזורה הכלכלית היא צנזורה לכל דבר. הסכנה בקיומה של צנזורה כלכלית, היא אותה סכנה הטמונה בכל סוגי הצנזורה האחרים: פגיעה ב[[חופש הביטוי]] והסתרת מידע חשוב לציבור, או הצגת מידע מוטה.
שורה 14:
*החלשות השידור הציבורי - בכל העולם [[שידור ציבורי|השידור הציבורי]] הולך ונחלש.{{מקור}} תהליך זה מתבטא בירידת תקציבים של ערוצים ממלכתיים, ירידה בפופולריות שלהם, ביכולת שלהם להשפיע ובחשיבות שהציבור מייחס להם. הליך זה מפנה את הבמה לאמצעי התקשורת הנמצאים בבעלות פרטית, החשופים לאינטרסים עסקיים של הבעלים שלהם.
*התבססות הולכת וגוברת על פרסום כמקור הכנסה - לפי מחקרים, עיתונים מרוויחים כשני שלישים מהכנסותיהם מפרסומות, ועוד כשליש ממכירות ומינויים.{{מקור}} ערוצי טלוויזיה מסחריים מרוויחים רק מפרסומות. גם אתרי אינטרנט מכניסים כמעט רק מפרסומות. ככל שאמצעי התקשורת תלוי בגופים מסחריים המפרסמים אצלו - כוחם גדל. יוצא, שגוף עסקי שאינו בעלים של אמצעי התקשורת, אך מפרסם אצלו, משפיע עליו כאילו היה הבעלים, או אחד מהבעלים.
== מיתוג סמוי ==
צנזורה כלכלית מושגת בין השאר באמצעות שילוב תוכן שיווקי בתוך תכנים תקשורתיים שונים, כך שהמסרים המסחריים יהיו סמויים ומשולבים באופן רב שכבתי עם כל תוכן אחר בלי שהצופה יהיה מודע להם. ויוצר פער תודעתי בין חוויית הצפייה של אנשים מן השורה ובין תהליכי ההפקה של התכניות. פרקטיקה זו גם אינה עולה בקנה אחד עם חוק הגנת הצרכן, תכנים שיווקיים יכולים להשפיע על בחירת הנושאים בתוכניות טלוויזיוניות, ולכוון את המסרים הנידונים או הנדחקים. מיתוג סמוי מופיע בכל סוגי התוכניות, כולל תוכניות מציאות, בישול, ייעוץ, סדרות דרמה וגם בחדשות. <ref>{{קישור כללי|כתובת=http://www.kotar.co.il/KotarApp/Viewer.aspx?nBookID=101806036|הכותב=|כותרת=קראו בכותר - בתוך הקופסה : מיתוג סמוי בשידורי הטלוויזיה המסחרית בישראל|אתר=www.kotar.co.il|תאריך=|שפה=he|תאריך_וידוא=2018-05-08}}</ref>
== מיתוג סמוי בישראל ==
התופעה משחקת בעשור השני של המאה ה-21 תפקיד חשוב ובולט בתקשורת המסחרית הישראלית ובכלל זה בערוצי טלוויזיה מסחריים ובאתרי חדשות. בפרק זמן קצר היא הפכה למנוע כלכלי דומיננטי בתעשייה הטלוויזיונית בישראל . מיתוג סמוי בתקשורת ישראלית אינו מוגבל לקידום מטרות מסחריות. נעשה בו גם שימוש לקידום תפיסות עולם, ערכים, וסדרי יום של גופים ואישים ציבוריים. נכון ל-2018 פעלו סוכני תוכן שיווקי עצמאיים שמקדמים את התחום בחברות הפקה עצמאיות.[http://www.kotar.co.il/KotarApp/Viewer.aspx?nBookID=101806036]
==קישורים חיצוניים==
*"הצנזורה של "היד הנעלמה" - יחיאל לימור והלל נוסק.
*[http://www.kotar.co.il/KotarApp/Viewer.aspx?nBookID=101806036 בתוך הקופסה מיתוג סמוי בשידורי הטלוויזיה המסחרית בישראל]
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
| |||