פסקליה ופוגה בדו מינור – הבדלי גרסאות

בשנת 1705 יצא באך בן ה-20 ברגל מ[[ארנשטאט]] ל[[ליבק]] לביקור ממושך אצל [[דיטריך בוקסטהודה]] נגן עוגב ומלחין נודע שהשפיע רבות על באך (שהעתיק כמה מיצירותיו בנעוריו). בוקסטהודה כתב פסקליה לעוגב (אופוס 161 ביצירותיו) וגם שני [[שאקון|שאקונים]] (סוג יצירת ווריאציות דומה לפסקליה, אופוס 159, ו-160). ייתכן שבאך גם הכיר את הפסקליה של יוהאן קריגר מ-1700 שגם היא התבססה על נושא בן 8 תיבות (קריגר היה עמיתו של [[יוהאן פכלבל|פכלבל]], מורו של אחיו הגדול של באך, שגם כן כתב פסקליה). ה[[אוסטינטו]] (מוטיב החוזר על עצמו בצורה עיקשת לאורך זמן) הפשוט של הפסקליה של באך הוא כאמור בן 8 תיבות (ו-15 תוים). לפחות ארבעת התיבות הראשונות מבוססות כנראה באופן ישיר על יצירה קצרה של אנדרה רזון, מלחין צרפתי פחות מוכר בן התקופה. ההערכה היא בכל אופן שבאך כתב את היצירה זמן לא רב לאחר חזרתו ל[[ארנשטאט]]{{הערה|שם=כל}} מביקורו אצל בוקסטהודה.