הסכמי שביתת הנשק בתום מלחמת העצמאות – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור למזרח ירושלים
שורה 64:
צה"ל פרסם את פקודת המבצע שן תחת שן (שת"ש) בהשתתפות חטיבת גבעתי וחטיבה 7, ומטרתו הייתה כיבוש [[נחל עירון|ואדי ערה]] ודחיקת הצבא העיראקי מזרחה ממרכזי האוכלוסייה היהודית במרכז. המבצע עמד להתחיל ב-12 במרץ 1949, אך לבסוף בוטל לאחר שהירדנים נרתעו והסכימו לוויתורים ניכרים.
 
הסכם שביתת הנשק עם ירדן שנחתם ב-3 באפריל 1949 חל על כל קו הפסקת האש בחזית הירדנית. במסגרת ההסכם סופחו ב-20 במאי 1949 יישובי ואדי ערה לשטח מדינת ישראל. כמו כן, ניתן לישראל אזור "[[המשולש]]" וכן אזורים נרחבים בין אזור [[ראש העין]] ו[[כפר קאסם]] בצפון, דרך אזור שבו שוכנת היום העיר [[שוהם (יישוב)|שוהם]] ועד האזור בו שוכנת היום העיר [[מודיעין-מכבים-רעות|מודיעין]] בדרום. שבויי העיר העתיקה של ירושלים ו[[גוש עציון]] הוחזרו למדינת ישראל. בנוסף, התחייבה ישראל לפנות את המורדות הדרומיים של [[הר חברון]]. בהסכם נקבע שישראלים יוכלו לפקוד את המקומות הקדושים במזרחב[[מזרח ירושלים]], בהם [[הכותל המערבי]] ו[[הר הזיתים]], וגם מקומות ציבוריים כמו [[האוניברסיטה העברית בירושלים|האוניברסיטה העברית]] ו[[בית החולים הדסה הר הצופים|בית החולים הדסה]], וכי תתאפשר תנועת ישראלים בכביש לטרון-ירושלים (כיום חלק מ[[כביש 1]]), אך השלטון הירדני לא כיבד את החלק הזה בהסכם. בעת שנחתם ההסכם נראה היה שיש סיכוי להסדר שלום בעתיד, הסכם שבמסגרתו יוסדרו כל הבעיות שלא נפתרו, כמו בעיית ירושלים, לטרון, המפעלים הכלכליים ו[[בעיית הפליטים הפלסטינים]] (בשונה משאר המדינות השכנות שאליהם ברחו פליטים פלסטינים, ירדן הייתה היחידה שקלטה את הפליטים והעניקה להם אזרחות ירדנית). הירדנים התמהמו בפינוי השטחים שנועדו לעבור לידי מדינת ישראל, ועל כן תוכנן [[מבצע צבאי]] שנקרא ״קיצור הדרך״, בו ישתלטו חיילי צה"ל על ואדי ערה. אולם בסופו של דבר השלימו הירדנים את הפינוי, ומ-23 במאי היה ואדי ערה פתוח לתנועת ישראלים.
 
==ההסכם עם סוריה==