פתיחת התפריט הראשי

שינויים

מ
הוספת קישור לסגל אקדמי
הנבחרות בנויות לרוב מארבעה עד חמישה מתמודדים, הגם שהכללים מתירים נבחרות קטנות יותר כשהמינימום הנדרש הוא של שני מתמודדים. בכל סיבוב, שני נציגים מכל נבחרת יטענו עברו צד אחד בסכסוך: המבקש (Applicant) או המשיב (Respondent). מתמודד שלישי רשאי לשבת לצד הטוענים על הספסל, אך אינו רשאי להציג טיעונים ("of Counsel").
 
לנבחרות אין מבנה אחיד. חלק מן הנבחרות מייחדות שני טוענים בעל-פה לכל צד לסכסוך, כאשר מתמודד חמישי מתפקד כ[[עוזר מחקר]], מנהלן, ספרן או טוען חלופי. נבחרות אחרות מייעדות שניים או שלושה מתמודדים להצגת טיעונים, כאשר אדם אחד לפחות טוען עבור המשיבה והעותרת גם יחד. כמו כן, מרבית הנבחרות כוללות בסגל מאמנים אשר מייעצים ומכינים את הנבחרת במשך פרק זמן מסוים עובר לתחרות. מאמנים הם לרוב [[סגל אקדמי]] של המוסד האקדמי ממנו מגיעה הנבחרת או מתמודדים מתחרויות ג'סאפ בשנים עברו.
 
אחת הסיבות לפופולריות והיוקרה של הג'סאפ היא איכות המתמודדים בשלב הבינלאומי. לשלב זה מגיעים המתמודדים כשהם שולטים באופן מלא בעקרונות המשפט הבינלאומי, בפרקטיקה של מדינות, של האו"ם ושל מוסדות וארגונים בינלאומיים, בהלכות שונות של טריבונאלים, בתי דין ובתי משפט מדינתיים, אזוריים ובינלאומיים וכן בכללי הפרוצדורה של [[בית הדין הבינלאומי לצדק]], היושב בהאג. המתמודדים מדורגים על רמת הידע המשפטי שצברו, כמו גם על יכולתם להתמודד עם שאלות השופטים, על השימוש בעובדות המקרה ועל יכולת השכנוע. על פי סעיף 38 לחוקת בית הדין הבינלאומי לצדק, [[מקורות המשפט הבינלאומי הפומבי]] כוללים הסכמים בינלאומיים, הדין המנהגי, עקרונות משפט כלליים וכן כמקורות משניים גם כתיבתם של מלומדים ופסיקות קודמות של בתי משפט. בהינתן שמרבית מהסוגיות המועלות מדי שנה בתחרות הן חדשניות ומאתגרות, המשתתפים נדרשים לעשות שימוש מגוון ויצירתי במגוון המקורות הנ"ל כדי לבסס את טיעוניהם.