ברכה צפירה – הבדלי גרסאות

נוספו 95 בתים ,  לפני 3 שנים
מ (סדר בפרק קישורים חיצוניים (בוט סדר הפרקים))
בברלין, בסוף [[שנות ה-20 של המאה ה-20|שנות ה-20]], למדה צפירה ב[[בית הספר]] של [[מקס ריינהרדט]] והכירה את המלחין [[נחום נרדי]]. נרדי הלחין עבורה שירים רבים תוך כדי כך שברכה צפירה חושפת אותו לעולם הצלילים והגוונים של שירי העם וה[[מוזיקה ליטורגית|ליטורגיה]] של העדות השונות. במשך עשור הופיעו שניהם בקונצרטים משותפים ב[[אירופה]], [[ארצות הברית]] ואף בארץ ישראל וב[[מצרים]], כך שצפירה קנתה לה מעמד של כוכבת על. עם חלוף הזמן נישאה צפירה לנחום נרדי, והתגרשה ממנו לאחר שמונה שנים.{{הערה|הירשברג, עמ' 107}}
 
ב[[שנות ה-40 של המאה ה-20|שנות ה-40]] שיתפה צפירה פעולה גם עם מלחינים שעלו לארץ מאירופה, ביניהם [[פאול בן חיים]], [[עדן פרטוש]] ו[[מרק לברי]]. היא גרמה להם להיות מודעים לסגנון המזרחי ובכך תרמה ליצירת סגנון מוזיקלי ישראלי חדש והבאתו לאולם הקונצרטים. הסגנון המיוחד של שירתה וגווניה הכיל יסודות של מוזיקה תימנית, ספרדית וערבית. המבטא הגרוני וחיתוך הצליל הכללי של קולה הקנה לביצועיה מימד של "אותנטיות", "שורשיות" מקומית ו"חושניות" - בעיקר לאוזניים של מי שחונכו על מוזיקה אירופית. ביצועיה הקנו לשירים בעלי גוון אירופי מובהק ניחוח של מזרחיות{{הערה|[http://www.itu.org.il/Index.asp?ArticleID=1133&CategoryID=498&Page=1 קישור]}}.{{הערה|יהואש הירשברג ,אלכסנדר אוריה בוסקוביץ', עמ' 38}}{{הערה|הירשברג, "בן חיים", עמ' 108}} ב-1943, נולד לה ולבעלה בן-עמי זילבר, הזמר [[אריאל זילבר]]
 
הרבתה לשיר את שיריו של [[חיים נחמן ביאליק]], להם הותאמו לחנים מזרחיים, בהם "בין נהר פרת לנהר חידקל", "[[שיר העבודה והמלאכה]]" ו"[[יש לי גן]]". עוד משיריה הידועים: "עלי גבעה", "שתו העדרים", ושירי הילדים "שנה טובה", "לביבות" (קמח מן השק), "[[מי יבנה בית]]". הופיעה בטקס הפתיחה של [[המכביה השנייה]] ב-[[1935]]. שירה "למדבר שאנו" היה השיר שפתח את השידורים העבריים של [[קול ירושלים]] - ה[[רדיו]] [[המנדט הבריטי|המנדטורי]] בשנת [[1936]]. אלו היו שידורי רדיו הסדירים הראשונים בארץ ישראל.
משתמש אלמוני