מעשר עני – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 1:
'''מעשר עני''' היא [[מצווה]] מה[[תורה]], להפריש עשירית מיבול ה[[תבואה]] השנתי. החקלאי מצוּוה להפריש מעשר עני בנוסף על [[מעשר ראשון|המעשר הראשון]], ולתתו כמתנה לעניים נוסף על שאר [[מתנות עניים|מתנות העניים]] המוזכרות בתורה. עם זאת, כדי למנוע סרבול מיותר, רשאי החקלאי להלוות לעני כסף, ולנכות את דמי החוב ממעשר העני, ובעצם להשאירו אצלו.
 
מעשר עני נוהג בשנה השלישית והשישית למניין שנות מחזור ה[[שמיטה]], במקום [[מעשר שני]] שנוהג בשאר השנים.
 
== מקור הדין ==
מקור הדין מן התורה הוא בספר [[דברים]] {{תנ"ך|דברים|יד|ללא=ספר}}, פסוקים כ"בח-כ"ט:{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=עַשֵּׂר תְּעַשֵּׂר אֵת כָּל-תְּבוּאַת זַרְעֶךָ הַיֹּצֵא הַשָּׂדֶה שָׁנָה שָׁנָה... מִקְצֵה שָׁלֹשׁ שָׁנִים תּוֹצִיא אֶת- כָּל- מַעְשַׂר תְּבוּאָתְךָ בַּשָּׁנָה הַהִוא וְהִנַּחְתָּ בִּשְׁעָרֶיךָ. וּבָא הַלֵּוִי... כִּי אֵין לוֹ חֵלֶק וְנַחֲלָה עִמָּךְ, וְהַגֵּר וְהַיָּתוֹם וְהָאַלְמָנָה אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ, וְאָכְלוּ וְשָׂבֵעוּ..., לְמַעַן יְבָרֶכְךָ ה' אֱלוֹהֶיךָ בְּכָל מַעֲשֵׂה יָדְךָ אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה}}
 
וכן בספר דברים {{תנ"ך|דברים|כו|יב|ללא=ספר}}:{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=כִּי תְכַלֶּה לַעְשֵׂר אֶת-כָּל-מַעְשַׂר תְּבוּאָתְךָ בַּשָּׁנָה הַשְּׁלִישִׁת שְׁנַת הַמַּעֲשֵׂר, וְנָתַתָּה לַלֵּוִי לַגֵּר לַיָּתוֹם וְלָאַלְמָנָה וְאָכְלוּ בִשְׁעָרֶיךָ וְשָׂבֵעוּ.}}
 
מכאן למדו חז"ל שמחזור '''מעשר שני ומעשר עני''' מורכב משלוש שנים, שנתיים מעשר שני, ושנה שלישית מעשר עני, עוד שנתיים מעשר שני ושנה שישית מעשר עני. לאחר מכן שנת שמיטה וחוזר חלילה.
 
== פרטי המצווה ==
===חישוב המעשר===
{{להשלים|נושא=יהדות}}
מתוך כלל הפירות בשדה, לאחר שהפריש בעל השדה [[מעשר ראשון]] ללוי יש להפריש מהפירות שנותרו מעשר (10%) נוסף שהוא כ-9% מכל הפירות שהיו בתחילה.
===חלוקת התבואה===
חלוקת המעשר נעשה בשדה אחרי שסיים החקלאי לאסוף את הפירות או התבואה.
ויש מצווה לתת לכל אחד מהעניים מנה שתספיק לו לשבוע וחכמים קבעו שיעור שווי של שתי סעודות, שכך נהגו לאכול בזמנם.
ומחשבים את כמות הסעודות בהתאם לכמות בני הבית אצל העני שניזונים מהמעשר.
 
כשאין מספיק תבואה לכל העניים, צריך בעל השדה להניח את הפירות לפני העניים והם יחלקו אותם ביניהם.
 
אם חילק לכל אחד מהעניים שהגיעו לשדה "כדי שובעו" ונשאר לו פירות מעשר מותר לתת להם יותר ממזון שתי סעודות וכן מותר לו לשמור את הנותר לקרוביו העניים, אך בתנאי שלא ישמור להם יותר ממחצית המעשר.
ואם העניים לא באו לשדה יכול בעל השדה לחלק לעניים שהוא בוחר ואין הגבלה של כמות לכל עני.
 
===העני והתבואה===
עני על פי התורה נחשב אדם שיש ברשותו פחות ממאתים [[זוז]]ים, סכום מינימלי לצורכי מחייה.
 
במעשר עני אין קדושה ולכן רשאי העני רשאי לאכלו בכל מקום שירצה, וכן רשאי למוכרו.
כדי למנוע סרבול מיותר, רשאי החקלאי להלוות לעני כסף, ולנכות את דמי החוב ממעשר העני, ובעצם להשאירו אצלו.
 
==ראו גם==
*[[מעשר שני]]
*[[ביעור מעשרות]]
 
==לקריאה נוספת==
*{{רמב"ם|זרעים|מתנות עניים|ו}}
 
==קישורים חיצוניים==
* {{אתר פניני הלכה|קישור=http://ph.yhb.org.il/17-07-11|הרב=אליעזר מלמד|תיאור=הלכות מעשר עני}}
 
{{מצוות התלויות בארץ}}
{{קצרמר|הלכה}}