מירון (מושב) – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←היסטוריה: סיפור כיבוש המקום במבצע חירם + מקורות |
|||
שורה 30:
באתר מירון הקדומה נחשפו שרידים החל מ[[התקופה הכלקוליתית]] ועד [[התקופה הממלוכית בארץ ישראל|התקופה הממלוכית]], כאשר שיא פריחת היישוב היה בחלקה השני של [[התקופה הרומית בארץ ישראל|התקופה הרומית]], ובראשית [[התקופה הביזנטית בארץ ישראל|התקופה הביזנטית]]. באתר ניצבים שרידיו של [[בית הכנסת העתיק במירון|בית כנסת עתיק ומפואר]]. היישוב במקום לא היה רציף, ונעזב סופית בתקופה הממלוכית.
בתקופה מאוחרת יותר נבנה במקום כפר ערבי קטן. בסוף [[המאה ה־19]] מנה היישוב כ־50 איש, ועד [[1945]] נמנו במקום כ־220 תושבים, שהתפרנסו בעיקר מ[[חקלאות]]. בנוסף גבו תושבי המקום בזמנים שונים [[מס]] מיוחד מהיהודים שעלו לקבר הרשב"י במירון. בשל סמיכותו של אתר [[קבר הרשב"י]] לכפר נקנו חלק גדול מאדמות הכפר על ידי יהודי צפת (בראשות [[משפחת עבו]]), ונערך ניסיון שכשל להושיב במקום חקלאים יהודים (ממוצא ספרדי) החל מ־[[1870]]. המתיישבים נאחזו בקרקע מספר שנים, אך לבסוף המקום ננטש. בסמוך לכפר ולקבר הרשב"י נבנתה [[ישיבה]], שננטשה בעקבות פרוץ [[המרד הערבי הגדול]] והתדרדרות המצב הביטחוני ב־[[1936]]. בראשית [[מלחמת העצמאות]] נתפס מרחב הכפר בידי [[צבא ההצלה]] שחדר מ[[סוריה]], ובמקום הוצבו [[תותח|תותחים]] שהפגיזו את צפת היהודית במהלך [[הקרב על צפת]]{{הערה|{{עיתונות יהודית היסטורית 2|הבקר|HBKR|הרצל ח"ן|צפת - מלכודת לקאוקג'י|1948/07/12|00207}}}}. ב־19 במאי 1948 נערכה [[פשיטה]] על הכפר במהלכה פוצץ [[גשר]] הכביש בסמוך למקום{{הערה|[http://www.gal-ed.org.il/petach-tikva/info/hi_show.aspx?id=22058 פלמ"ח - הגדוד השלישי - גדוד "הגליל" (חטיבת יפתח)]}}.
במהלך [[מבצע חירם]] בשלהי אוקטובר [[1948]] היה הכפר יעד חשוב לכיבוש, על מנת לאבטח את ציר ההתקדמות מצפת מערבה לעבר [[צפצאף]], [[ג'ש (גוש חלב)]], [[סעסע]] וצומת הדרכים שלידה ([[צומת חירם]]), ולמנוע הגעת תגבורת של יחידות צבא ההצלה שישבו באזור [[בקעת בית הכרם]] ו[[בקעת סכנין]]. כח רגלי של [[חטיבה 7]] שנע מצפת למירון פוצץ את גשר מירון בחצות הלילה של ה־29 באוקטובר, וכח נוסף תקף את הכפר, אך נכשל בהתקפתו הראשונית. הכח שינה את התוכנית המקורית והחליט לרכז מאמץ לכיבוש מתחם [[קבר הרשב"י]] שזוהה כמתחם המבוצר במקום, וממנו בוצעה לבסוף ההשתלטות על הכפר לקראת הבוקר, בסיוע כח משוריין שהגיע למקום בשלב מאוחר יותר בלילה{{הערה|{{מערכות|גבריאל לוריא|מבצע "חירם" - סיפור המערכה|8/107258|149, ינואר 1963}}{{ש}}{{נזכור את כולם|91724|פלדמן (פלד) זכריה|מלא=כן}}{{ש}}[http://www.jwmww2.org/soldierPopup.aspx?id=2736&dsply=story חטיבה 7 במלחמת העצמאות תחת פיקודו של בן דונקלמן], אתר הלוחם היהודי במלחמת העולם השניה}}. לאחר כיבוש הכפר עברו מרבית תושביו עברו למחנה הפליטים [[עין אל-חילווה]] ב[[לבנון]]{{הערה|{{מעריב|מנחם רהט|פליטים בעין-חילווה שרו על בר-יוחאי|1982/10/26|00204}}}}.
| |||