שד טסמני – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 46:
שדים טסמניים שכיחים ונפוצים למדי בכל [[טסמניה]]. הם מוצאים את בתיהם בכל חלקי האי, כולל ב[[פרוור]]י ה[[עיר|ערים]]. השדים הטסמניים מחבבים במיוחד [[יער]]ות הבנויים מ[[צמחייה]] קשת-[[עלה|עלים]] ונמוכה (Sclerophyll) וכן יערות הסמוכים ל[[חוף ים|חופים]]. השד הטסמני צד את טרפו בשעות בין-הערביים וב[[לילה]], ואת שעות האור הוא מבלה במנוחה ב[[צמחייה]] צפופה או במאורתו. שדים טסמניים צעירים יכולים לטפס על [[עץ|עצים]], אך כשהם גדלים הטיפוס קשה עליהם יותר. השדים הטסמניים מסוגלים אף ל[[שחייה|שחות]]. לרוב הם בעלי חיים יחידאים ואינם מתקבצים בלהקות, אף על פי שלעיתים מספר פרטים יאכלו יחד מזון, אולם הם יעדיפו לעשות זאת בגפם.{{הערה|שם=Fischer2001|1=Fisher, D.O. et al. 2001. '''The ecological basis of life history variation in marsupials''', [http://esapubs.org/archive/ecol/E082/042/appendix-A.htm Appendix A]. ''Ecology'' 82:3531-3540}} לשד הטסמני [[טריטוריה]] של כ-8–20 [[קילומטר רבוע]], טריטוריה שיכולה לחפוף לשטחי [[בעלי חיים]] אחרים.
שדים טסמניים יכולים לצוד טרף המגיע עד לגודל של [[וולבי]]
האכילה היא מאורע חברתי אצל השדים הטסמניים, ורבים מהקולות דמויי הצווחות המיוחסים להם מקורם בעצם בסעודה צעקנית שבה משתתפים פרטים רבים: למעלה מ-12 שדים טסמניים יכולים להתקבץ סביב בשר אחד, וקולות האכילה נשמעים עד למרחק של מספר קילומטרים, מה שמושך שדים טסמניים נוספים להצטרף לסעודה. מחקר שנערך בנוגע למנהגי האכילה של השדים הטסמניים גילה כי הם משתמשים ב-20 תנוחות גוף - כולל הפיהוק חושף השיניים המהווה את אחד מסמלי השדים הטסמנים, וכן 11 [[קול]]ות ו[[צליל]]ים שונים בהם הם משתמשים כדי לתקשר זה עם זה בעת האכילה. הם מציגים את עוצמתם וממחישים את הדומיננטיות שלהם בסדרת צלילים, מחוות והצגות גופניות, כולל לחימה שעלולה לגרום לפציעות.{{הערה|שם=Pemberton1993|1=Pemberton, D. and Renouf, D. 1993. '''A field-study of communication and social behaviour of Tasmanina Devils at feeding sites'''. Australian Journal of Zoology, 41:507-526}} זכרים בוגרים הם האגרסיביים ביותר, ו[[צלקת|צלקות]] המעידות על פציעות ישנות נפוצות כתוצאה מקרבות על נקבות ומזון.
| |||