אריה לייב גינצבורג – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אשר1234567890 (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
|||
שורה 28:
נולד לרבי אשר בהיותו [[מרא דאתרא|רב]] העיר [[פינסק]]. סבו היה רבי לייב "בעל התוספות"{{הערה|כונה כך על שם חריפותו ולמדנותו.}}. ועוד בצעירותו נודע כ[[עילוי (לימוד)|עילוי]]. כשעבר אביו לכהן כרבה של [[מינסק]], סייע לו בענייני העיר ואף ייסד שם ישיבה מפורסמת, בה לימד על דרך ה[[פלפול]] והחילוקים. בשנת [[1745]] לערך עבר ל[[וולוז'ין]] ושם ייסד ישיבה לתלמידים נבחרים. החל משנת [[1765]] ועד סוף ימיו שימש כרב, [[אב"ד]] וראש ישיבה ב[[מץ|מֵץ]] (בצפון [[צרפת]]). מסופר שרבנות מץ הוצעה לו בהיותו בן שבעים, ובני העיר חששו לקבל רב מבוגר כל כך, ור' אריה לייב הבטיח להם שהוא יכהן בעירם שנים רבות, ואכן נפטר שם לאחר כעשרים שנות רבנות בהיותו כבן תשעים.
רוב ימיו היה [[עני]]. מסופר שהרב אריה לייב סיים אלף פעמים את ה[[תלמוד בבלי|ש"ס]]. בחצרות חסידיים התייחסו לסיפור זה כעידוד ללימוד, או כהשוואה ללימוד עמוק ואיטי יותר{{הערה|1=הרב [[אליעזר שלמה שיק]] בספרו: [http://books.google.co.il/books?id=joQ2dE6tVEYC&pg=PT43 שיחות מוהרא"ש] מבקש מהלומדים לשאוף לכך, ובאתר של הרב [[יצחק גינצבורג]] מספר [http://www.malchuty.org/2011-01-20-01-37-36/-q/939-q-q-q-q-.html על השוואת אלף הפעמים של השאגת אריה, עם שש עשרה הפעמים של אדמור הזקן]}}. ר' אריה לייב היה מחמיר על עצמו ב[[איסור חדש]] בחוץ לארץ, כלומר לא לאכול תבואה שהשרישה לאחר [[טז
רבי אריה לייב היה ידוע בחריפותו העצומה, בעוז הגיונו ובגאונותו. עם זאת, היה מהמתנגדים הגדולים לדרך ה[[פלפול]] שרווחה באותה תקופה, ובדומה ל[[הגר"א|גר"א]], שפעל אחריו, חתר לפרשנות ופסיקה על פי פשוטם של המקורות. מאידך, בישיבתו ב[[מינסק]] לימד על דרך הפלפול והחילוקים ואף נאלץ לעזוב בשל מחלוקת עם רב העיר, ר' [[יחיאל היילפרין (רב)|יחיאל היילפרין]] בעל ה"[[סדר הדורות]]", שדגל בלימוד על דרך הפשט והבקיאות. לא הכניס לתוך ספריו את הפלפולים שנאמרו בישיבה לחידוד התלמידים, עליהם אמר "כי את הכל ישא הרוח, אין זה אלא הבל ורעות רוח"{{הערה|שם=שרי|שרי המאה, ח"א, פ"ו}}.
|