אריה לייב גינצבורג – הבדלי גרסאות

רוב ימיו היה [[עני]]. מסופר שהרב אריה לייב סיים אלף פעמים את ה[[תלמוד בבלי|ש"ס]]. בחצרות חסידיים התייחסו לסיפור זה כעידוד ללימוד, או כהשוואה ללימוד עמוק ואיטי יותר{{הערה|1=הרב [[אליעזר שלמה שיק]] בספרו: [http://books.google.co.il/books?id=joQ2dE6tVEYC&pg=PT43 שיחות מוהרא"ש] מבקש מהלומדים לשאוף לכך, ובאתר של הרב [[יצחק גינצבורג]] מספר [http://www.malchuty.org/2011-01-20-01-37-36/-q/939-q-q-q-q-.html על השוואת אלף הפעמים של השאגת אריה, עם שש עשרה הפעמים של אדמור הזקן]}}. ר' אריה לייב היה מחמיר על עצמו ב[[איסור חדש]] בחוץ לארץ, כלומר לא לאכול תבואה שהשרישה לאחר [[טז ניסןבניסן]] עד טז ניסןבניסן (וב[[חוץ לארץ]] עד [[יז בניסן]]) בשנה שלאחריה, וכפי שהוא מברר בארוכה בקונטרס מיוחד הנדפס בסוף ספרו שאגת אריה. מבחינה מציאותית רוב התבואה באירופה היא במצב הזה והעולם נהג להקל. אפיזודה ידועה עליו מספרת שבשנות עוניו מרבה היה לערוך "גלות", ובהיותו נודד מעיר לעיר, היה נושא עמו שק ובו גריסים וסיר משלו, ובכל מקום בו היה מתארח היה מבקש לבשל עבורו את הגריסים שלו בסיר שלו, היות שאינו יכול לאכול כלום בגלל בעיית ה"חדש".