איתמר (יישוב) – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הערות שוליים |
מ ←בג"ץ אלון מורה: תקלדה |
||
שורה 24:
===בג"ץ אלון מורה===
ב-20 ביוני 1979 הגישו חלק מבעלי הקרקע הפרטית ברוג'ייב (בעלי שטח של 125 דונמים) ל[[בית המשפט הגבוה לצדק]] בקשה לצו מניעה נגד תפיסת אדמותיהם הפרטיות. ועתה החל דיון בעתירתם לפני ממלא מקום נשיא בית המשפט העליון [[משה לנדוי]] והשופטים [[אלפרד ויתקון]], [[שלמה אשר]], [[מרים בן-פורת]] ו[[דוד בכור]]{{הערה|בג”ץ 390/79 דויקאת נ’ ממשלת ישראל - הידוע כ"בג”ץ אלון מורה"}}. הממשלה הטילה על הרמטכ"ל רפאל איתן להגיש תצהיר להצדקת הצורך הביטחוני בתפיסת השטח. אולם לצד תצהירו של הרמטכ"ל הגיש שר הביטחון עזר ויצמן (באמצעות מזכיר הממשלה, במענה לדרישת בית המשפט) תצהיר משלו ובו טען שהוא 'סבור כי ניתן לממש את צורכי הביטחון שלא בדרך הקמת יישוב במקום האמור'. העותרים גם הגישו תצהירים בחתימת ידם של הרמטכ"ל לשעבר [[חיים בר-לב]] והאלוף במילואים [[מתי פלד]], אשר שללו את הצורך הביטחוני בתפיסת השטח. נציג "גרעין אלון מורה" [[מנחם פליקס]] הגיש לבית המשפט תצהיר ובו הסביר שלא השיקול הביטחוני בראש מעייניהם אלא מצוות יישוב ארץ-ישראל.
פסק הדין ניתן ב-22 באוקטובר 1979, בית המשפט, באותו ההרכב שנתן את פסק הדין שאישר הפקעה ב[[תפיסת קרקעות ביהודה ושומרון#בג"ץ בית אל|ג"ץ בית אל]], הגיע הפעם לתוצאה כמעט הפוכה. חוות הדעת הנגדיות מגורמים ביטחוניים בכירים, ובעיקר תצהירו של פליקס, גרמו לבית המשפט להחליט כי שיקולי הביטחון היו תוצר לוואי{{הערה|{{מעריב||בית המשפט החליט יש לפנות את אלון מורה|1979/10/23|02705}}}}. בפסק הדין קבע בג"ץ כי הצו שהוציא בנימין בן אליעזר בטל, ועל המדינה לפנות את המתנחלים מאדמות העותרים בתוך 30 יום.{{הערה|שם=33שנהאחרי|{{הארץ|חיים לוינסון|33 שנה אחרי שבג"ץ הורה לפנות את אלון מורה, פרוטוקולי הממשלה נחשפים|1.1843238|16 באוקובר 2012}}}} ראש הממשלה [[מנחם בגין]], שלפי תפיסת עולמו יש תמיד להכיר ב"עליונות מערכת המשפט", הוראה על ביצועה הפינוי מייד{{הערה|{{הארץ|שלמה נקדימון|האם בגין באמת אמר "יש שופטים בירושלים"?|1.2539443|14 בינואר 2015
לאחר פסק הדין, התכנסו ראשי המתנחלים והחליטו לדחות את פינוי ההתנחלות. לאחר עשרים יום הם אף פתחו בשביתת רעב. שר החקלאות דאז, [[אריק שרון]], ביקש מהממשלה "למנות צוות משפטנים שיחסן את ההתנחלויות מפני התערבות בג"ץ"{{הערה|שם=33שנהאחרי|}}. [[גוש אמונים]] פרסם מסמך המסביר את עמדת הגוש כלפי פסיקת בג"ץ. על פי המתנחלים, העובדה שהמשטר שהנהיגה ישראל הוא משטר של '''כיבוש צבאי''' (הניסוח וההדגשה במקור), פוגעת במפעל ההתנחלויות. בהמשך המסמך נאמר כי "הפיקציה הביטחונית החזיקה מעמד כל עוד לא אחזו הערבים – בייעוץ בעידוד אמריקני – בנשק הבג"ץ." על פסק הדין אמרו כי הוא שומט את הקרקע מתחת לכל מפעל ההתיישבות היהודי בשטחים המשוחררים.{{הערה|1=המסמך מצוטט בספר אדוני הארץ, עמודים 469־470}}
| |||