דיברה תורה כלשון בני אדם – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Felagund-bot (שיחה | תרומות) בוט - מחליף 'שניה ' ב'שנייה ', 'דוגמא' ב'דוגמה' |
|||
שורה 4:
בחז"ל מופיע הביטוי בכעשרים מקומות, ובהם הוא מובא כדי להסביר מדוע תנא מסוים (לרוב בשיטת [[רבי ישמעאל]])
אינו דורש את דיוקו של הפסוק. ההסבר לכך הוא, שעל אף אלוהיותה של התורה, הרי שהיא "דיברה כלשון בני אדם", ובני אדם אינם מדקדקים בכל אות מלשונם.<br />
מכיוון שהעניין שנוי במחלוקת - האם מתייחסים לטענה הזו שהתורה יכולה לדבר בלשון בני אדם, וממילא אין צורך למצוא דרשה נסתרת שהתורה כיוונה אליה, או שחייבים לדרוש כל מילה ומילה - כאשר התלמוד משתמש בטענה מעין זו, לרוב יביא את הדעה
(
אי כתב "נדר לנדור" כדכתב "נזיר להזיר", כדקאמרת, לא צריך היקישא. השתא דכתיב "לנדור נדר", דיברה תורה כלשון בני אדם.
הניחא למאן דאית ליה דיברה תורה כלשון בני אדם; אלא למאן דלית ליה דיברה תורה כלשון בני אדם, האי "לנדור נדר" מאי עביד ליה?
|