אלכסנדר מקנזי – הבדלי גרסאות

 

כראש ממשלה המשיך מקנזי בתכנית בניין האומה שהחלה על ידי קודמו. ממשלתו ייסדה את [[בית המשפט העליון של קנדה]] ואת [[המכללה המלכותית הצבאית של קנדה]] והקימה את מחוז קיוויטין (Keewatin) כדי לנהל בצורה טובה יותר את השטחים החדשים ממערב שזה אך נרכשו עבור קנדה. עם זאת, התקדמות סלילת [[קו הרכבת הקנדית הפסיפית]] התנהלה לאיטה והיה על הממשלה להתמודד עם תוצאות [[המשבר הפיננסי של 1873]]. בבחירות של [[1878]] ספגה ממשלתו של מקנזי תבוסה מוחצת. הוא המשיך לכהן כמנהיג המפלגה הליברלית במשך שנתיים וכיהן כחבר הפרלמנט עד מותו מ[[שבץ מוחי]].

==ראשית חייו==

מקנזי נולד בלוגיראט (Logierait) שב[[מחוזות סקוטלנד|מחוז]] פרת'שייר שב[[סקוטלנד]] כבנם של אלכסנדר מקנזי האב ושל רעייתו מרי סטיוארט (פלמינג) שנישאו ב-[[1817]]. הוא היה הבן השלישי מתוך עשרה בנים. אביו היה [[נגרות|נגר]] ובונה ספינות שלצורך פרנסתו נדד ממקום למקום בתקופה שלאחר תום [[המלחמות הנפוליאוניות]] ב-[[1815]]. מקנזי האב מת ב-[[7 במרץ]] [[1836]] ובנו אלכסנדר, שהיה אז בן 13, נאלץ לסיים את לימודיו הרשמיים כדי לסייע בפרנסת המשפחה. הוא המשיך להתלמד כסתת אבן והכיר את אשתו, הלן נייל, באירווין, שם אביה עבד גם הוא כסתת. משפחת נייל הייתה משפחה [[בפטיזם|בפטיסטית]] ולפיכך, זמן קצר לאחר מהן המיר מקנזי את דתו מהנצרות ה[[פרסביטריאניזם| פרסביטריאנית]] לנצרות הבפטיסטית. יחד עם משפחת אשתו, הוא היגר ב-[[1842]] לקנדה כדי לחפש אחר חיים טובים יותר. אמונתו של מקנזי קישרה אותו לתנועת ההתנזרות ממשקאות אלכוהוליים שבהדרגה הפכה למשפיעה יותר ויותר, במיוחד במערב קנדה בה הם חיו.

 

ב-[[1845]] נשא מקנזי את הלן נייל לאישה ויחד הם הביאו לעולם שלושה ילדים, שמתוכם, רק בתם מרי, הגיעה לבגרות. ב-[[1847]] הם עקרו לסרינה שבאונטריו (אז מערב קנדה) ושנה לאחר מכן נולדה שם מרי. עד מהרה הצטרפו אליהם אחיו ואמו שהגיעו מסקוטלנד. הוא החל לעבוד כקבלן ציבורי וקנה את המוניטין שלו כאדם חרוץ והגון ופיתח דרכי חשיבה כלכליות מנקודת ראותו של האדם העובד. מקנזי סייע לבנות בתי משפט ובתי כלא רבים ברחבי דרום אונטריו. כמה מהם עומדים על תילם עד היום, כולל בית המשפט ובית הכלא של סנדוויץ' (כיום חלק מ[[וינדזור (אונטריו)|וינדזור]], [[אונטריו]]) שכיום משמש כמרכז קהילתי ואת בית המשפט ובית הכלא של מחוז קנט שבצ'טהאם. ב-[[1859]] הוא גם התמודד ללא הצלחה על המכרז לבניית בניין הפרלמנט ב[[אוטווה]]. ב-[[1852]] נפטרה הלן ושנה לאחר מכן הוא נשא לאישה את ג'יין סים.

==ראשית הקריירה הפוליטית==

מקנזי היה מעורב בפוליטיקה כמעט מרגע הגיעו לקנדה. הוא נאבק בלהט לשוויון ולחיסול כל סוג של הבחנה מעמדית. ב-[[1851]] הוא היה למזכיר מפלגת הרפורמה בלמבטון. לאחר ששכנע אותו להתמודד בבחירות של מחוז הבחירה המקומי הוא ניהל את מערכת הבחירות של ג'ורג' בראון, בעליו של העיתון הרפורמיסטי, The Globe וסייע לבראון לזכות במושב הראשון שלו באסיפת המחוקקים. מקנזי ובראון נותרו ידידים קרובים ועמיתים למשך כל ימי חייהם. ב-[[1852]] היה מקנזי לעורך של עיתון רפורמיסטי אחר, Lambton Shield. כעורך, השמיע לעתים מקנזי את קולו באופן חזק מדי והוביל את העיתון לתביעות דיבה שהוגשו נגדו על ידי מועמדים מקומיים מהמפלגה השמרנית. בשל העובדה שאחד העדים באחד המשפטים טען לחיסיון ממשלתי ולא יכול היה למסור את עדותו, הפסיד העיתון במשפט ונאלץ להסגר עקב קשיים כספיים. לאחר שאחיו, הופ מקנזי, דחה הצעה להתמודד בבחירות לאסיפה המחוקקת, התמודד אלכסנדר מקנזי בעצמו וזכה במושב הראשון שלו כמחוקק ב-[[1861]]. כאשר ב-[[1865]] פרש בראון מ"הקואליציה הגדולה" על רקע המשא ומתן על יחסים הדדיים עם [[ארצות הברית]], הוזמן מקנזי להחליפו כנשיא המועצה. מתוך חשש ממניעיו של [[ג'ון אלכסנדר מקדונלד]] ומתוך נאמנות לעקרונותיו, דחה מקנזי את ההצעה.

 

ב-[[1867]] נבחר מקנזי ל[[בית הנבחרים של קנדה]] כנציג [[מחוז בחירה|מחוז הבחירה]] של למבטון. [[המפלגה הליברלית של קנדה]] לא הייתה אז גוף ארצי מלוכד וכשלא עלה בידו של בראון לנצח במחוז הבחירה שבו הוא התמודד, לא היה למפלגה גם שום מנהיג רשמי. מקנזי לא סבר שהוא הבחירה הטובה ביותר לתפקיד זה ואף על פי שהוא דחה הצעות לקבל את התפקיד, הוא שימש כמנהיג [[דה פקטו]] של המפלגה וכמנהיג האופוזיציה.

==ראש ממשלת קנדה==

ב-[[1873]], כאשר ממשלת מקדונלד נפלה בעקבות "השערורייה הפסיפית", קרא המושל הכללי, [[פרדריק המילטון-טמפל-בלקווד|הלורד דפרין]] למקנזי, שנבחר כמנהיג המפלגה הליברלית רק כמה חודשים קודם לכן, כדי להרכיב ממשלה חדשה. לאחר שהרכיב ממשלה ביקש מקנזי מהמושל הכללי להכריז על עריכת בחירות כלליות בינואר [[1874]]. הליברלים ניצחו בבחירות אלו לאחר שזכו ב-53.8% מכלל הקולות, שיא של כל הזמנים בתולדותיה של קנדה. מקנזי כיהן כראש הממשלה עד לבחירות של [[1878]] כאשר השמרנים בהנהגתו של מקדונלד שבו לשלטון והקימו ממשלת רוב.

 

בכל אופן, תקופת כהונתו כראש הממשלה עמדה בסימן המשבר הפיננסי, שאותו לא יכלה ממשלתו של מקנזי להקל. ב-[[1874]] ניהל מקנזי משא ומתן עם [[ארצות הברית]] על הסכם [[סחר חופשי]], שיבטל את המכסים הגבוהים שהוטלו על סחורות קנדיות בשווקים האמריקאים. אף על פי כן, צעד זה לא חיזק את הכלכלה ובניית קו הרכבת הפסיפית הואטה באופן משמעותי בשל חוסר מימון. ב-[[1876]] הכריזה המפלגה השמרנית שישבה אז באופוזיציה על "המדיניות הלאומית" שבמרכזה עמדה הנהגת מכסי מגן. כאשר נערכו בחירות כלליות בסיום תקופת הכהונה של מקנזי, השמרנים שבו לשלטון לאחר שנחלו ניצחון סוחף.

==שנותיו האחרונות==

לאחר תבוסת ממשלתו נותר מקנזי כמנהיג האופוזיציה למשך שנתיים, עד [[1880]]. עד מהרה הוא לקה בחולי מסתורי שהתיש את כוחו ונטל ממנו את היכולת לדבר. אף על פי כן הוא המשיך לכהן כחבר הפרלמנט עד יומו האחרון. אלכסנדר מקנזי מת ב-[[1892]] כתוצאה מ[[שבץ מוחי]] שנגרם כתוצאה ממכה בראשו שנחבל בעת שנפל. הוא מת ב[[טורונטו]] ונקבר בבית הקברות לייקוויו שבסרינה, [[אונטריו]].

{{בקרת זהויות}}

{{מיון רגיל:מקנזי, אלכסנדר}}

[[קטגוריה:ראשי ממשלת קנדה]]

[[קטגוריה:חברי בית הנבחרים של קנדה]]

[[קטגוריה:עיתונאים קנדים]]