הבדלים בין גרסאות בדף "כריסטיאן השני, מלך דנמרק"

מ
סדר תבניות בסוף הערך (בוט סדר הפרקים)
מ (←‏top: replaced: בהיותו בן ← בגיל באמצעות AWB)
מ (סדר תבניות בסוף הערך (בוט סדר הפרקים))
 
אלמנתו של סטורה, כריסטינה גילנסטירנה, שהצליחה להחזיק מעמד בסטוקהולם, והאיכרים של מרכז שוודיה, שהודות לפטריוטיזם שלה, אחזו בנשק וניצחו את הפולשים הדנים בבלונדסאס ב-[[19 במרץ]] והנחילו להם את התבוסה הסופית בקרב העקוב מדם באופסלה ב[[יום שישי הטוב]] [[6 באפריל]] [[1520]]. במאי הגיע [[הצי המלכותי הדני|הצי הדני]] ועל סטוקהולם הוטל מצור מהים ומהיבשה. גילנסטירנה עמדה בגבורה במצור במשך ארבעה חודשים וכאשר היא נכנעה, ב-[[7 בספטמבר]], היא דאגה שתוענק חנינה מוחלטת ומפורשת למגיני העיר. ב-[[1 בנובמבר]], נשבעו נציגי האומה השוודית אמונים לכריסטיאן כמלך שוודיה על פי חוקי הירושה, למרות שחוקי הארץ הגדירו במפורשת את המלוכה השוודית כ[[מונרכיה נבחרת]].
 
==טבח סטוקהולם==
[[קובץ:Stockholm Bloodbath.jpg|ממוזער|250px|טבח סטוקהולם]]
 
יותר מכך, כריסטיאן הורה שגופתו של סטן סוטרה תוצא מקבר ותישרף יחד עם גופתו של ילדו הקטן. ליידי כריסטינה ונשות אצולה שוודיות רבות נשלחו כאסירות לדנמרק. טבח סטוקהולם הוא הסיבה שבעטיה כריסטיאן זכור בשוודיה כ"כריסטיאן הרודן" (Kristian Tyrann).
 
==ניסיונות לרפורמה==
לאחר מכן שב כריסטיאן לדנמרק. באופן עקרוני הוא היה הומני במידה שווה לרוב השליטים בני זמנו. עקב חוסר האמון שהוא רחש לאצולה הדנית שאתה הוא חלק את סמכויותיו, הוא חיפש סיוע ממעמדות הביניים העשירים של [[פלנדריה]]. ביוני [[1521]] ביקר כריסטיאן ב[[ארצות השפלה]] ונשאר שם כמה חודשים. הוא ביקר ברוב הערים הגדולות, גייס לשירותו אומנים [[פלמים]] רבים ופיתח היכרות אשית עם [[קוינטן מסייס]] ועם [[אלברכט דירר]]. זה האחרון צייר את דיוקנו של המלך. הוא גם התארח אצל [[ארסמוס מרוטרדם]], שאתו הוא ניהל דיון על [[הרפורמציה הפרוטסטנטית]].
 
עם שובו של כריסטיאן לדנמרק ב-[[5 בספטמבר]] [[1521]] הוא היה בשיא עוצמתו ובהיותו בטוח בכוחו, הוא המשיך מיד ליישם את רוב הרפורמות מרחיקות הלכת. זמן קצר לאחר שובו, הוא פרסם את ספר החוקים שלו (Landelove). ספר חוקים זה התבסס ברובו על המודל ההולנדי והוא מעיד על מטרותיו המתקדמות של המלך. ננקטו אמצעים להבטחת הכשרה טובה יותר לכמורה הזוטר וההשפעה הפוליטית של הכמורה הבכירה הוגבלה. הוטלו איסורים חמורים כנגד "הנוהג הלא-נוצרי של מכירת איכרים כאילו הם היו בהמות". ה[[גילדה|גילדות]] הישנות המשיכו להתקיים, אך חוקי הכניסה אליהם נעשו מתונים יותר וזכויות היתר של הבורגני העשירים ביחס לסוחרים הזעירים, הוצאו מחוץ לחוק.
 
==נפילתו==
ההצעות לרפורמות של כריסטיאן השני, טובות ככל שהיו, הוצעו מנקודת מבט של מונרך המולך בזכות אלוהית ולא של מונרך נבחר. חלקן אף היו מנוגדות לכתב הזכויות שלו. יותר מכך, רוחה העצמאות הסקנדינבית משכבר הימים ספגה מכה קשה בשל זכות הקדימה שניתנה להולנדים. שוודיה גם היא פתחה במרד גלוי ועל דנמרק ונורווגיה הוטלו מסים כבדים כדי לממן את דיכויה של הממלכה האחות שלהן. סיבוכים בינלאומיים נוספו לבעיות מבית. למען המטרה של שחרור הסחר הדני מעולה של [[ברית ערי הנזה]] ולהפיכתה של קופנהגן למרכז הסחר של הצפון, העלה כריסטיאן באופן שרירותי את מיסי המעבר במיצר [[ארסונד]] ותפס את האניות ההולנדיות שניסו להתחמק מתשלומו. עקב כך התגלעו מתחים בין כריסטיאן לבין ההולנדים ובמקביל הוא היה כבר במלחמה גלויה מול [[ליבק]] ובעלות בריתה.
 
ב-[[1530]] המיר כריסטיאן מחדש את דתו ל[[נצרות קתולית|נצרות הקתולית]] וכך התפייס עם [[קיסר האימפריה הרומית הקדושה]]. ב-[[24 באוקטובר]] [[1531]] הוא ניסה להשיב לעצמו את כתרי ממלכותיו לשעבר, אך סערה מנעה מאניותיו להגיע לחוף הנורווגי וב-[[1 ביולי]] [[1532]] הוא נכנע לדודו וליריבו [[פרדריק הראשון, מלך דנמרק|פרדריק הראשון]], מתוך הבטחה שלא יאונה לו רע.
 
==שנותיו האחרונות==
[[קובץ:Carl Bloch - Christian II i fængslet på Sønderborg Slot 1871.jpg|ממוזער|250px|כריסטיאן השני בטירת סודנרבורג]]
פרדריק לא קיים את הבטחתו וכריסטיאן הוחזק כאסיר במשך 27 השנים הבאות, בתחילה ב[[טירת סונדרבורג]] ולאחר [[1549]] בטירה בקלונדבורג. הסיפורים שנפוצו על כליאתו בתאי כלא קטנים וחשוכים אינם מדויקים. כריסטיאן זכה לטיפול הראוי למעמדו כמלך לשעבר, במיוחד בשנותיו האחרונות והוא הורשה לקיים נשפים, לצאת לצייד ולשוטט באופן חופשי, כל עוד הוא לא הרחיק מעבר לגבולות העיר קלונדבורג.
 
==מותו==
בראשית שנת [[1559]], מת בן דודו של כריסטיאן, [[כריסטיאן השלישי, מלך דנמרק|כריסטיאן השלישי]]. גם אז, כשכריסטיאן השני היה בן 77, הביטו אנשים בקופנהגן בדאגה למתרחש בקלונדבורג, אך פחות מארבע שבועת לאחר מכן מת כריסטיאן השני. המלך החדש [[פרדריק השני, מלך דנמרק|פרדריק השני]] הורה על עריכת הלוויה מלכותית וכריסטיאן נקבר ב[[אודנסה]], בסמוך לקברי אשתו, הוריו ובנו.
 
חייו של כריסטיאן השני השפיעו גם על משוררים וסופרים דנים מודרניים. ברומן פרי עטו של [[יוהנס וילהלם ינסן]], "נפילת המלך" (Kongens Fald), מתואר כריסטיאן כסמל של "מחלת ההססנות" הדנית. "ה[[סוויטה]] למלך כריסטיאן השני" מאת המלחין ה[[פינלנד|פיני]] [[ז'אן סיבליוס]], שנכתבה ב-[[1898]], עוסקת בסיפור האהבה שבין המלך לבין דיווק זיגבריטסדטר.
 
==צאצאיו==
כריסטיאן השני ו[[איזבלה מאוסטריה]] הולידו שישה ילדים, מתוכם שלושה שרדו את גיל הינקות ושניים הגיעו לבגרות:
{{בקרת זהויות}}
 
[[קטגוריה:אישים שחיו במאה ה-16]]
[[קטגוריה:אישים שחיו במאה ה-15]]
[[קטגוריה:מלכי דנמרק]]
[[קטגוריה:מלכי שוודיה]]
[[קטגוריה:בית אולדנבורג]]
[[קטגוריה:אבירי מסדר גיזת הזהב]]
[[קטגוריה:אישים שחיו במאה ה-15]]
[[קטגוריה:אישים שחיו במאה ה-16]]