איתמר (יישוב) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Noon (שיחה | תרומות)
שורה 18:
==היסטוריה==
===הניסיון הראשון===
ניסיון ההתנחלות הראשון באזור התבצע על ידי "גרעין אלון מורה" ביוני 1974. מטרת הגרעין מורה הייתה להתנחל באתר הקרוב ביותר לעיר שכם וליישב את האזור, שנכבש ב[[מלחמת ששת הימים]], ובו כ-600,000 פלסטינים אך לא היה מיושב ביהודים. העיתוי שנבחר היה מיד לאחר שב-[[3 ביוני]] [[1974]] הקים [[יצחק רבין]] ממשלה חדשה, לאחר התפטרותה של [[גולדה מאיר]] (שלא ראתה את עתיד השומרון בשליטה ישראלית, וההתיישבות בו לא הייתה חלק ממדיניותה). מיד לאחר השבעתו קיבל ראש הממשלה החדש מכתב ממזכיר גרעין אלון מורה, [[בני קצובר]], בו הוא מודיע לו שחברי הגרעין נחושים לעלות להתיישב באזור שכם לאלתר. מבצע העלייה עוכב ברגע האחרון משום שהרב [[צבי יהודה קוק]] ניסה ללא הצלחה לשכנע את שר הביטחון [[שמעון פרס]] להתיר לחברי הגרעין לעלות. בנוסף חששו חברי הגרעין, על רק מסע הדילוגים של [[הנרי קיסינג'ר]], שר החוץ האמריקני, שדרש נסיגות ישראליות משטחים בתמורה להפסקת האש בחזית הסורית והמצרית, שזו ההזדמנות האחרונה ליישב את השומרון{{הערה|[https://tomerpersico.com/2012/10/21/inbari_interview/ פרופ' מוטי ענברי היהדות המשיחית מתמודדת עם פשרות טריטוריאליות – הוצאת אוניברסיטת קיימברידג'] ראיון עם [[תומר פרסיקו]]}}.
ב-5 ביוני 1974 יצאו כ-15 חברי הגרעין ומשפחותיהם, ללא אישור הממשלה, למחנה חורון, ארבעה ק"מ מדרום לשכם (כקילומטר ממערב למיקמו הנוכחי של היישוב). עם חברי הגרעין באו עוד כמאה אנשים, בהם חברי הכנסת [[אריאל שרון]] (שנבחר לראשונה לכנסת 6 חודשים לפני כן), [[גאולה כהן]] ו[[זבולון המר]]. תוך שעה הוקמו 16 אוהלי בד. כעבור זמן קצר הגיעו נציגי צה"ל והחל משא ומתן. החיילים לא רצו להשתמש בכוח והמו"מ נמשך עד הערב והוצע לגרעין לעבור למקום אחר – מחנה קדום. בקרב חברי הגרעין התעורר ויכוח אם לקבל את הצעת הפשרה. בהתייעצות עם הרב צבי יהודה קוק הוחלט שלא לקבלה, ניסיון הפשרה נכשל ועם ערב ניתן האות לפינוי. המתנחלים התנגדו בצורה פסיבית והועלו בכוח למשאיות{{הערה|{{מעריב|יוסף ולטר|"יום קרב ארור" ליד שכם: 100 מתנחלים פונו ע"י צה־"ל|1974/06/06|00300}}}}.