תאוריית ההתקבלות – הבדלי גרסאות

היא [[אסכולה]] מרכזית בחקר ה[[תקשורת]], ובהרחבה ב[[מדעי החברה]] שהתפתחה ב[[ארצות הברית]] במהלך שנות ה-70 בהשפעת תאוריות של חקר קהלים. הנחת היסוד של תאוריית ההתקבלות היא שקהלים שונים מפרשים את אותו ה[[טקסט]] באופן שונה. מחקרים אלו שונים ממחקרים קודמים בחקר התקשורת, הבוחנים את המסרים המקודדים בטקסט עצמו או ממחקרים מאוחרים יותר הבוחנים את השימושים והסיפוקים הנעשים בטקסט. תאוריית ההתקבלות עשתה מהפכה בפרשנות המודרנית. אחרי פרסום דעותיהם של [[וולפגנג איזר]] ו[[הנס רוברט יאוס]], הפסיקו להתרכז בפרשנות ובביקורת והחלו להתייחס לבדיקת החברה עצמה והדרך בה היא מקבלת ומושפעת מהדברים.

 

לדוגמה, במחקר [[אתנוגרפי|אתנוגרפיה]] מקובל לבדוק כיצד טקסטים משפיעים על קהלים ומעצבים את אמונתם והתנהגותם. [[ג׳ון פיסק]] הדגים במחקרו כיצד נערות משתמשות ב[[מדונה]] כמשאב של השראה למחווה של [[עצמאות]], ביטוי עצמי ומרד [[אופנה]]. יש מיקוד השפעות של טקסטים ואופן בו קהלים משתמשים בטקסטים. לדעת החוקרים המצדדים באסכולה, שילוב של מחקר כמותי ואיכותני עם מחקרי התקבלות עדכניים תורם רבות להבנת היחסים בין קהלים לבין טקסטים תרבותיים.

 

 

דוגמא בולטת נוספת למחקר התקבלות הוא, מחקרה של ג'אניס ראדווי (Radway) במסגרתו חקרה כיצד נשים הקוראות את <nowiki>''</nowiki>הרומן הרומנטי<nowiki>''</nowiki> מפרשות את הסוגה הזו. ראדווי רצתה לבחון האם יש מאפיינים משותפים מכלילים לקבוצות שקוראות סוגה מסוימת. ראדווי מצאה שהנשים שקראו את הספרים היו עקרות בית, רעיות ואימהות שסדר יומן וחייהן סבב סביב הטיפול בילדים, בבית, ובמשפחה. הנשים השתייכו למעמד הבינוני-גבוה, והתגוררו בפרברים. חלקן לא עבדו בשוק העבודה, ואחרות עבדו במשרה חלקית. נשים אלו קנו את הספרים מאותה חנות והתייעצו עם אותה מוכרת באופן שהפך אותן לקהילה פרשנית הקוראת ומפרשת את הספרים במשותף.