ראוונסבריק – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
|||
שורה 34:
=== בשנים 1938–1939 ===
מחנה ראוונסבריק הוקם בכפר באותו השם בקרבת אגם שוודט (Schwedtsee) בין דצמבר [[1938]] לאפריל [[1939]] לפי פקודתו של מפקד ה[[אס אס]] [[היינריך הימלר]], על ידי האסירים במחנה הריכוז [[זקסנהאוזן]], בתור מחנה לנשים בלבד.
לאסירות שנקלטו במחנה ניתן מספר סדרתי ועל מדי האסירות נתפר משולש צבעוני, שצבעו סימל את סוג האסירה והאות שהופיעה בו את הלאום שלה. אסירות יהודיות במחנה נשאו [[טלאי צהוב]]. אסירות פליליות ענדו [[משולש ירוק]], [[ההתנגדות הגרמנית לנאציזם|מתנגדות משטר]] ושבויות מלחמה [[ברית המועצות|סובייטיות]] ענדו [[משולש אדום]], [[עדי יהוה|עדות יהוה]] ונוצריות אחרות ענדו [[משולש סגול]]. נשים שהואשמו ב"התנהגות א-סוציאלית" - [[לסביות]], [[זנות|זונות]] ו[[צוענים|צועניות]] - סומלו ב[[משולש שחור]].▼
=== בשנים 1940–1941 ===
בינואר 1940 ביקר הימלר במחנה והנהיג עונש של מלקות לאסירות המחנה. כחלק מהמאמץ הכלכלי של המלחמה הוקם ביוני 1940 בשטח המחנה מפעל בשם "חברה לטקסטיל ולעיבוד עור בע"מ", על ידי האס אס
בדצמבר 1940 כבר הוחזקו במחנה 4,200 אסירות, ששוכנו ב-16 צריפים. עד אפריל 1941 התווספו עוד כ-3,500 אסירות. באותו החודש נשלחו 1,000 נשים ל[[אושוויץ]] לבניית [[מחנה השמדה|מחנה ההשמדה]] שם. משום שבמחנה ראוונסבריק לא היו אז עדיין [[תא גזים|תאי גזים]], נשלחו באפריל 1942 מעל 1,600 אסירות, כמחציתן [[יהודים|יהודיות]] לעיר [[ברנבורג]] והומתו שם בגז.
שורה 46 ⟵ 43:
כחלק מהמגמה הכללית של שיעבוד אסירי המחנות לכלכלת המלחמה ולתעשיית הנשק במיוחד, הקימה חברת [[סימנס (חברה)|סימנס]] החל ביוני 1942 מתקני ייצור במחנה, שבהם הועבדו אסירות המחנה. בין השאר הועבדו האסירות בבניית חלקי [[V-2|טילי V-2]] בשביל חברת [[סימנס (חברה)|סימנס]].
באפריל [[1941]] נוסף לו מחנה קטן לכ-350 גברים. עד יוני [[1942]] הוקם והופעל בקרבת מקום גם "מחנה המגן לנוער" [[אוקרמרק]], שבו שהו כ-400 נערות וצעירות.
=== בשנים 1942–1944 ===
שורה 55 ⟵ 52:
בסוף 1944 נבנו בראוונסבריק תאי גזים וכיכר הוצאה להורג, והמחנה הפך ל[[מחנה השמדה]], שבו הושמדו בידי האס אס עד סוף המלחמה עד 6,000 אסירים.
תנאי החיים במחנה היו קשים מנשוא. אלפי אסירות נורו למוות, נחנקו, הומתו בגז, נקברו בחיים או הועבדו בפרך עד מוות. חלק מהאסירות מתו כתוצאה מניסויים שבוצעו בגופן{{הערה|ראו [[משפט הרופאים בגרמניה]].}}. כל אסירי המחנה, ובכללם ילדים קטנים, אולצו לעבוד בעבודות קשות, שגרמו לא אחת למוות. ▼
[[קובץ:Bundesarchiv Bild 183-1985-0417-15, Ravensbrück, Konzentrationslager.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קבוצת אסירות מבצעות עבודות כפייה במחנה ראוונסבריק, 1939]]
שורה 72 ⟵ 67:
ב-[[30 באפריל]] הגיעו כוחות [[הצבא האדום]] לעיר פירסטנברג ושחררו גם את אסירי המחנה שנותרו בו. האסירים שהיו בעיצומה של צעדת המוות שוחררו בידי הצבא האדום עד [[3 במאי]] 1945. רבים מבין האסירים נפטרו לאחר השיחרור.
==תנאי החיים במחנה==
▲תנאי החיים במחנה היו קשים מנשוא. אלפי אסירות נורו למוות, נחנקו, הומתו בגז, נקברו בחיים או הועבדו בפרך עד מוות. חלק מהאסירות מתו כתוצאה מניסויים שבוצעו בגופן{{הערה|ראו [[משפט הרופאים בגרמניה]].}}. כל אסירי המחנה, ובכללם ילדים קטנים, אולצו לעבוד בעבודות קשות, שגרמו לא אחת למוות.
▲לכתחילה יועד המחנה לנשים גרמניות, מתנגדות המשטר. אולם במשך הזמן צורפו אסירות אחרות. לאסירות שנקלטו במחנה ניתן מספר סדרתי ועל מדי האסירות נתפר משולש צבעוני, שצבעו סימל את סוג האסירה והאות שהופיעה בו את הלאום שלה. אסירות יהודיות במחנה נשאו [[טלאי צהוב]]. אסירות פליליות ענדו [[משולש ירוק]], [[ההתנגדות הגרמנית לנאציזם|מתנגדות משטר]] ושבויות מלחמה [[ברית המועצות|סובייטיות]] ענדו [[משולש אדום]], [[עדי יהוה|עדות יהוה]] ונוצריות אחרות ענדו [[משולש סגול]]. נשים שהואשמו ב"התנהגות א-סוציאלית" - [[לסביות]], [[זנות|זונות]] ו[[צוענים|צועניות]] - סומלו ב[[משולש שחור]].
בשטח המחנה הוקם מעין אזור תעשייה, שבו עבדו האסירות בעבודות שנחשבו אופייניות לנשים. מחנה ראוונסבריק השתרע בשנת 1945 על שטח של כ-1,700 [[דונם]] והיו לו עד 70 מחנות חוץ ברחבי הרייך ובאזורי הכיבוש, שבהם אולצו אסירות המחנה לעבוד בתעשיית ה[[נשק]].
== לאחר מלחמת העולם השנייה ==
| |||