מצור – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
תומר177 (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
שורה 102:
כיום הדרך העיקרית להבקיע מעוז מבוצר, כגון [[מוצב]], היא באמצעות [[הפגזה ארטילרית]] כבדה של אותו מעוז מהיבשה ומהים, ועל ידי [[הפצצה אווירית|הפצצתו מהאוויר]]. לאחר החלשתו ו"ריכוכו" מבוצעת הסתערות של [[טנק]]ים מלווים ב[[חיל רגלים|חי"ר]] ולוחמי [[חיל הנדסה|הנדסה קרבית]]. לעיתים קרובות החי"ר מסתערים לבדם כנגד מוצבים ומנסים לכבשם באמצעות חדירה לתוכם תוך התחמקות מאש האויב. זאת, תוך שימוש במטעני נפץ, [[מרגמה|מרגמות]], [[רימון יד|רימונים]] ו[[טיל נגד טנקים|טילי נ"ט]] בנוסף על הנשק הקל.
 
בתקופת [[האינתיפאדה הראשונה]], ומאוחר יותר בתקופת [[האינתיפאדה השנייה]], נוצר מצב בו כוחות [[צה"ל]] נאלצו להתמודד עם [[טרור|מחבלים]] שהתבצרו בבתים ממולכדים בלב שטח אזרחי בנוי. משום שהיה מדובר בסיטואציה רגישה, לא ניתן היה להפעיל כוח ארטילרי להריסת הבית ולכן פותח [[נוהל סיר לחץ]] כדי לאלץ את המבוקש לצאת. הנוהל מתחיל בהמטרת אש קלה על הבית (מקלעים וטילי נ"ט) וכאשר זה לא עוזר - שימוש ב[[ציוד מכני הנדסי]] ממוגן להריסת הבית. כלי הצמ"ה הממוגנים (המפורסם שבהם הוא [[דחפור די-9 בשירות צה"ל|דחפור D9 משוריין]]) שימשו גם להריסת [[מתרס]]ים, מחסומים וביצורי רחוב שהכינו המחבלים הפלסטינים ומתחמיםהערביםומתחמים מבוצרים של הרשות הפלסטיניתהערבים בהם התבצרו פעילי טרור.
 
=== מצורים בישראל ===