הבדלים בין גרסאות בדף "ראוונסבריק"

נוספו 589 בתים ,  לפני שנתיים
אין תקציר עריכה
 
=== בשנים 1942–1944 ===
ב-[[1 באוגוסט]] 1942 התחילו רופאי אס אס בניסויים רפואיים באסירות בריאות במחנה. בשלב הזה לא הייתה עדיין משרפה במחנה, ואסירות שמתו נשלחו לשריפה בקרמטוריום של העיירה הסמוכה. לאחר ש[[המשרד הראשי לביטחון הרייך]] בברלין הורה להפוך את המחנה ל"נקי מיהודים", הועברו כ-600 אסירות יהודיות ב-[[6 באוקטובר]] 1942 למחנה ההשמדה [[אושוויץ]]. בדצמבר אותה שנה הגיע מספר האסירות ל-10,800, ומפברואר [[1943]] הושמדו במחנה גם שבויות מלחמה מן [[הצבא האדום]].
 
מכיוון שהאס אס לא הצליח להתמודד עוד עם מספר המיתות הגבוה, הוקמה בסתיו 1943 הוקם [[קרמטוריום|משרפה]] במחנה. אפרםואפרם של המתים פוזר באגם הסמוך. מספרעד האסירות במחנה הלך וגדל עםאז, קליטתןגופות של אסירות מבתישמתו כלאנשלחו שפונולשריפה ב[[צרפת]]בקרמטוריום וממחנותשל ריכוזהעיירה שפונו עם התקדמות [[הצבא האדום]] במזרח, או שנכבשו על ידו (כך למשל ממחנה [[מיידאנק]])הסמוכה.
 
מספר האסירות במחנה הלך וגדל עם קליטתן של אסירות מבתי כלא שפונו ב[[צרפת]] וממחנות ריכוז שפונו עם התקדמות [[הצבא האדום]] במזרח, או שנכבשו על ידו (כך למשל ממחנה [[מיידאנק]]).
באפריל [[1944]] חלק מהאסירות הפוליטיות הועברו למחנה חדש שהוקם ב[[הלמברכטס]]. בספטמבר 1944 היה המחנה גדוש באסירים ולצריפים (באראקים) נוספו אוהלים בשטח המחנה. רבים מדייריהם לא שרדו את החורף, באוקטובר הגיעו מספר טרנספורטים של נשים יהודיות מהונגריה ונשים, בעיקר יהודיות, ממחנות שהיו ממזרח לנהר האודר. לאחר [[מרד ורשה]] נקלטו במחנה עוד כ-12,000 נשים וילדים פולנים ויהודים, עקב הצפיפות הרבה והקטנת מנות המזון התפרצו במחנה במקביל מגיפות של דיזנטריה ושל טיפוס הבהרות שקטלו אלפי אסירות. אלפי אסירות נשלחו לעבוד במחנות-חוץ בכל רחבי גרמניה ופולין, ורבות מהן נשלחו להשמדה ב[[אושוויץ-בירקנאו]].
 
==תנאי החיים במחנה==
 
תנאי החיים במחנה היו קשים מנשוא. אלפי אסירות נורו למוות, נחנקו, הומתו בגז, נקברו בחיים או הועבדו בפרך עד מוות. חלק מהאסירות מתו כתוצאה מניסויים שבוצעו בגופן{{הערה|ראו [[משפט הרופאים בגרמניה]].}}. כל אסירי המחנה, ובכללם ילדים קטנים, אולצו לעבוד בעבודות קשות, שגרמו לא אחת למוות.
 
לכתחילה יועד המחנה לנשים גרמניות, מתנגדות המשטר. אולם במשך הזמן צורפו אסירות אחרות. לאסירות שנקלטו במחנה ניתן מספר סדרתי ועל מדי האסירות נתפר משולש צבעוני, שצבעו סימל את סוג האסירה והאות שהופיעה בו את הלאום שלה. אסירות יהודיות במחנה נשאו [[טלאי צהוב]]. אסירות פליליות ענדו [[משולש ירוק]], [[ההתנגדות הגרמנית לנאציזם|מתנגדות משטר]] ושבויות מלחמה [[ברית המועצות|סובייטיות]] ענדו [[משולש אדום]], [[עדי יהוה|עדות יהוה]] ונוצריות אחרות ענדו [[משולש סגול]]. נשים שהואשמו ב"התנהגות א-סוציאלית" - [[לסביות]], [[זנות|זונות]] ו[[צוענים|צועניות]] - סומלו ב[[משולש שחור]].
 
בשטח המחנה הוקם מעין אזור תעשייה, שבו עבדו האסירות בעבודות שנחשבו אופייניות לנשים. מחנה ראוונסבריק השתרע בשנת 1945 על שטח של כ-1,700 [[דונם]] והיו לו עד 70 מחנות חוץ ברחבי הרייך ובאזורי הכיבוש, שבהם אולצו אסירות המחנה לעבוד בתעשיית ה[[נשק]].
 
===ניסויים רפואיים בבני אדם===
ראוונסבריק נודע כאחד המחנות שבהם רופאים גרמניים ביצעו ניסויים אכזריים בבני אדם{{הערה|{{הצופה||ראבנסברוק אתמול - בוכנוואלד היום|1945/07/12|00201}}{{ש}}{{קול העם||היום יוצא פסק דין על רופאים פושעים|1947/08/20|00116}}}}. ב-[[1 באוגוסט]] 1942 התחילו רופאי אס אס בניסויים רפואיים באסירות בריאות במחנה. חלק מהאסירות מתו כתוצאה מניסויים שבוצעו בגופן{{הערה|ראו [[משפט הרופאים בגרמניה]].}}. הניסויים כללו פציעת אסירים והשתלות רקמות וכן בדיקת אפשרויות שונות לעיקור המוני של אסירים{{הערה|{{קול העם|קארל בראן|עבר והווה בחיי רופאים מרצחים|1961/08/18|00301}}; {{קול העם||המשך|1961/08/18|00600}}}}.
 
== לאחר מלחמת העולם השנייה ==