אגודה ישראלית למען יהודי אתיופיה – הבדלי גרסאות

בהחשב בעובדה שיוצאי אתיופיה הגיעו מתרבות שבה דפוסי העבודה שונים מאלה שבישראל, רובם חסרים את האמצעים הדרושים למימוש הפוטנציאל שלהם ב[[שוק העבודה]] הישראלי. האמצעים העיקריים הם רכישת ידע מקצועי ו[[השכלה]], והשתלבות תעסוקתית המאפשרת חיים בכבוד והשתלבות תרבותית וחברתית. יעד זה רחוק עדיין מהגשמה, והארגון פועל בתחומים אלה כדי לממשו:

 

 

*'''קידום מקומם של אקדמאים יוצאי אתיופיה:''' בשנים האחרונות חל גידול משמעותי בשיעור יוצאי אתיופיה בעלי השכלה גבוהה, אולם השכלה גבוהה לבדה אינה מספיקה כדי לקדם את השתלבות יוצאי אתיופיה בשוק העבודה,{{הערה|1=דוח בנושא: [[טל האס]], "קשיי השתלבותם של אקדמאים יוצאי אתיופיה בשוק העבודה והמלצות לפתרונם", האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה, 14.2.2007. ראו גם: יהודית קינג י.(2006). "יוצאי אתיופיה ועולם העבודה: הרצאה בכנס מעסיקים מטעם משרד הקליטה והסוכנות היהודית (מצגת), מאיירס-ג'וינט-מכון ברוקדייל.}} וגם האקדמאים הנכללים בקבוצה זו מתקשים במציאת מקורות תעסוקה, בפרט בתחומים ההולמים את השכלתם.{{הערה|1=[[רחל גינדין]] (2005). "בוגרי מנהל הסטודנטים יוצאי אתיופיה שסיימו זכאותם לסיוע בין השנים 2003-1999: מאפייני הקליטה התעסוקתית, עמדות לגבי קשיים מאפיינים קליטה מקצועית הולמת, ושביעות רצון מהמצב בתחומי חיים שונים", האגף לתכנון ולמחקר, [[המשרד לקליטת עלייה]].}} הארגון פועל להבאת הנושא לידיעת הגורמים שבכוחם לקדם את השתלבות קבוצה זאת ב[[שוק העבודה]], כמו גם לחיזוק יכולת השתלבותם בשוק העבודה.