ברכה (מנהג דתי) – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←חשיבות הכוונה הטובה של המברך: תיקון קישור |
מ ←חשיבות הכוונה הטובה של המברך: תיקון קישור |
||
שורה 24:
עניין חשיבות האהבה בברכה מודגש במיוחד בברכת הכהנים, עליה הכהנים מברכים לפני "ברוך אתה...לברך את עמו ישראל באהבה".
חז"ל מזהירים מלהתברך מכהן 'צר עין' (שעינו רעה בטוב אחרים) ופוסלים ברכה של כהן ששונא חלק מהציבור או אפילו שהציבור שונא אותו{{הערה|[http://ph.yhb.org.il/02-20-09/ פניני הלכה תפילה פרק כ הלכה ט]}} וכך מובא ב[[ספר הזוהר]] "..כהן שמברך בעין טובה ברכתו מתקיימת ושאינו מברך בעין טובה...אל תרצו ממנו ברכה כלל"{{הערה|תרגום בעל הסולם ל'זוהר', פרשת נשא דף קמ"ז, עמוד ב.}}.
במסכת אבות ישנה השוואה בין אברהם המברך בעל העין הטובה אל מול בלעם צר העין שמיוחס לו כח לקלל{{הערה|במדבר,כב "כי ידעתי את אשר תברך מברך ואשר תיאור יואר"}}. אברהם, שכתוב במקרא "...וְנִבְרְכוּ בְךָ כֹּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה" ({{תנ"ך|בראשית|יב|ג|קצר=כן}}), ושמסופר שהיה הראשון שקיבל מאלוקים את הכח לברך אחרים אחד המקורות לכך הוא במדרש רבה "ומנין למדו האבות לברך כל א' וא', מן הקב"ה...כיון שבא אברהם אמ' הקב"ה הריני מוסר הברכות לכל מי שאתה מברכו ואני חותם על ידך"{{הערה|דברים רבה (ליברמן) פרשת וזאת הברכה ד"ה זש"ה רבות בנות}}ובלעם, שבחומש במדבר כ"ב מסופר שבלק מלך מואב שכר אותו לקלל את עם ישראל.
| |||