יישוב קהילתי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור לאיכות חיים
שורה 6:
בניגוד ליישוב עירוני על מנת לרכוש קרקע או בית ביישוב קהילתי, נדרש המועמד לעבור [[ועדת קבלה|ועדת קליטה]], הקובעת האם המועמד מתאים למרקם החברתי של היישוב{{הערה|שם=חוק|[http://www.knesset.gov.il/privatelaw/data/18/3/341_3_3.rtf חוק לתיקון פקודת האגודות השיתופיות (מס' 8), התשע"א–2011], אתר הכנסת}}. מבחינה חוקית, החלטות אלו מעוגנות באמצעות [[אגודה שיתופית]] אשר תושבי היישוב חברים בה, ומזכירות האגודה מוכרת על ידי המדינה כ[[ועד מקומי|וועד מקומי]] המנהל את היישוב במסגרת [[מועצה אזורית]] או [[ועד רובע עירוני]] במסגרת [[עירייה]].
 
באופן כללי, יישוב קהילתי מאופיין על ידי חזון משותף שממנו נגזר אופי היישוב ויחסי הפרט והקהילה בו. בין סוגי היישובים הקהילתיים ניתן למצוא יישובים בעלי אופי חרדי, דתי או דתי תורני, יישובים המשותפים לדתיים וחילוניים, ויישובים המשלבים מגורים עם שגיא שמירה על איכות הסביבה. לרוב, החלטות ביישובים קהילתיים מתקבלות על ידי אספה כללית או ועדות הפועלות מטעם אספה כללית, בניגוד ליישובים עירוניים בהם ההחלטות מתקבלות על ידי נבחרי ציבור.
 
היישובים הקהילתיים מתאפיינים באוכלוסייה קטנה יחסית של מאות עד אלפי תושבים, למרות שישנם יישובים חרדיים גדולים המוגדרים כיישובים קהילתיים. כן מתאפיינים היישובים הקהילתיים בהיותם נפרדים מאזורים מטרופולוניים ומקובל שיש בהם [[איכות חיים]] גבוהה יחסית{{הערה|1=[[עוז אלמוג]], [http://www.peopleil.org/details.aspx?itemID=7874 מהו יישוב קהילתי?], אתר אנשים ישראל}}.