מידות שהתורה נדרשת בהן – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עריכה |
מאין תקציר עריכה |
||
שורה 5:
במחקר התלמוד מקובל לתאר תהליך היסטורי שעל פיו התפתחו המידות. תחילה ניסח [[הלל הזקן]] שבע מידות, ולאחר מכן הרחיבן [[רבי ישמעאל]] לשלוש עשרה. רשימה של ל"ב מידות בהן האגדה נדרשת מיוחסת לרבי אליעזר, בנו של [[רבי יוסי הגלילי]]{{הערה|1=ילקוט שמעוני, תורה כ; תורה צב; תורה תתקמב}}, אולם משה צוקר הראה כי ברייתא זו לא נכתבה לפני שלהי המאה ה-10, ושהיא כנראה עיבוד של מ"ט מידות שכתב ר' שמואל בן חפני בפירושו לתורה{{הערה|{{JSTOR|מ' צוקר|לפתרון בעיית ל"ב מדות ו'משנת ר' אליעזר'|3622152|PAAJR|{{כ}}23 {{כ}}(1954), עמ' א-לט}}}}.
נחלקו [[רש"י]] וה[[תוספות]] האם יכול חכם לדון מעצמו במידות אלו או רק ע"י מסורת. לדעת רש"י רשאי לדון מעצמו רק קל וחומר ולדעת התוספות יכול לדון בעצמו הכל חוץ מ[[גזרה שווה]]{{הערה|{{בבלי|סוכה|לא|א|ללא=שם}} רש"י ד"ה לא מקשינן ותוספות ד"ה ור"י.}}.
כיום לא מקובל להשתמש ברוב מידות אלו על מנת ליצור הלכות חדשות, אלא רק לשם לימוד עיוני.
| |||