סטארשיפ – הבדלי גרסאות

מערכת BFR נמצאת בשלב התכנון ומטבע הדברים עיצובה השתנה מאז הוצגה לראשונה. ב-2בשני כנסים של קונגרס האסטרונאוטיקה הבינלאומי בשנים 2016 ו-2017, הציג אילון מאסק גרסאות שונות של המערכת בהרצאות שנשא בפני קהל המשתתפים.

ב-2017 הציג מאסק מספר שינויים בתוכנית, שנועדו להוזיל את פיתוח ובניית המערכת, ואלו עיקרם: קוטר הטיל והחללית יהיה 9 מטר במקום 12 מטרים, זאת על מנת לאפשר את בנייתם במתקנים הקיימים של החברה ולהימנע מהצורך להקים מבנים ומתקנים ייעודיים חדשים, הגובה הכולל קוצץ ל-106 מטר (גובה הטיל יהיה 58 מטר והחללית 48 מטר), ומספר המנועים בבסיס הטיל ירד מ-42 ל-31. להבדיל מגרסת 2016, אז יועדה BFR למסע בין פלנטרי בלבד, על פי גרסת 2017 החללית תשמש בתצורות שונות למספר מטרות, ובהם שיגור לוויינים ואסטרונאוטים למסלול נמוך(בין היתר אל ול[[תחנת החלל הבינלאומית]]), נחיתה על [[הירח]] [[מאדים]] ועוד, ואפילו טיסות נוסעים תת-מסלוליות מנקודה לנקודה על פני כדור הארץ, דבר שיוריד את משך ההגעה מכל מקום לכל מקום על פני הגלובוס לפחות מ-40 דקות, לדברי מאסק עלות כרטיס טיסה יהיה דומה לעלותהלעלות טיסה במטוס רגיל כיום.

משקל החללית כשהיא ריקה יהיה 85 טון ומשקל השיגור המרבי של המערכתהטיל כולהוהחללית כולל הדלקמטען ודלק יהיה 4,400 טון.

טיל BFR יצויד ב-31 מנועי רפטור שמשתמשים במתאן וחמצן נוזליים, הבחירה במתאן על פני חומרי הנעה אחרים מהווה יתרון מכמה סיבות: ראשית הוא נוח יותר לאחסון ושימוש מאשר דלקים אחרים, שנית מתאן הוא זול בהרבה, ושלישית ואולי הכי חשוב ניתן להפיק אותו במאדים, בתהליך כימי פשוט יחסית, מחומרי גלם שמצויים באטמוספירה של כוכב הלכת ועל פני השטח שלו, וכך אין צורך לשאת מההתחלהמראש את כל הדלק גם לדרך חזרה ארצה ממאדים.