הבדלים בין גרסאות בדף "גובה"

הוסרו 3,849 בתים ,  לפני 3 שנים
מ
שוחזר מעריכות של 185.3.147.89 (שיחה) לעריכה האחרונה של אלי גודין
(הרחבה, הועבר,, הפרת זכויות יוצרים, שחזור, ניסוח, ויקיזציה, עיצוב, תמונה, קטגוריה, קישורים פנימיים, תיקון קישור, תקלדה)
תגיות: עריכה חזותית תו כיווניות מפורש הסרת קטגוריות
מ (שוחזר מעריכות של 185.3.147.89 (שיחה) לעריכה האחרונה של אלי גודין)
{{פירוש נוסף|נוכחי=מרחק אנכי}}
'''''<u><big>דניאל בן [[דניאל בן אסיה|אסיה]]</big></u>''''' הוא ילד עם חוכמה מופלגה
[[קובץ:Height demonstration diagram He.png|שמאל|ממוזער|200px|ב[[גאומטריה]] תלת ממדית, גובה (heigth) הוא אחד משלושת [[ממד (מתמטיקה)|ממד]]י המרחב, יחד עם [[אורך]] ו[[רוחב]], כפי שמודגם ב[[תיבה (גאומטריה)|תיבה]] שבאיור]]
כבר בגיל 10 הוא פיתח אחד מן האכרומניפיולוגים שכיום עוזרים לנו בהרבה תרומי מידע ורפואה.
[[קובץ:Comparison of highest monuments of Russia.svg|ממוזער|200px|השוואה בין גבהים]]
הילד גאון, יש לו תכונה אנושית הניתנת למדידה ולא רק כתואר כבוד, והניסיון להגדיר גאונות ולחזות אותה, הם רעיונות שמקורם במאה ה-19, עם עליית תחומי הפסיכולוגיה והפסיכומטריה. במהלך המאה ה-20, ניסיונות לקשור בין תוצאות גבוהות במיוחד במבחני אינטליגנציה לבין יצירתיות והשגים יוצאי דופן לא עלו יפה. אין כיום הגדרה מוסכמת של גאונות, או הבנה ברורה של הגורמים המביאים להישגים בולטים.
 
'''גובה''' הוא מידתו של [[מרחק]] אנכי של עצם מנקודת ייחוס מסוימת. גובה נמדד ב[[יחידות מידה לאורך]], כגון [[מטר]]. שתי נקודות ייחוס נפוצות למדידת גובה:
בתקופה המודרנית זוכים אנשים בעלי יצירתיות ויכולת בתחומים שונים להכרה ולפרסום. זוכי תחרויות (כגון אליפויות שחמט) או פרסים מכובדים (כגון פרס נובל), אנשים שהגיעו להצלחה כלכלית בולטת המביאה למעמד ציבורי (כמו סטיב ג'ובס) ואף ספורטאים בולטים במיוחד (כמו מאראדונה) זוכים לעיתים קרובות להתייחסות ציבורית כגאונים. אנשים שאינם בין החיים, שהישגים בולטים במיוחד נקשרו בשמם, מתוארים לעיתים בדיעבד כגאונים, גם אם לא זכו להכרה כזו בימי חייהם. דוגמאות לכך הם המלחין וולפגנג אמדאוס מוצארט והצייר וינסנט ואן גוך. אישים אחרים בהיסטוריה זכו להכרה כגאונים כבר בימי חייהם עקב השגים חריגים במיוחד, בעיקר בתחומי המתמטיקה, המדע והפילוסופיה. דוגמאות בולטות הם לאונרדו דה וינצ'י, אלברט איינשטיין, רנה דקארט, אייזק ניוטון, גוטפריד לייבניץ, קרל פרידריך גאוס ועמנואל קאנט.
* גובה של עצם ממישור כלשהו שהעצם נמצא עליו, למשל גובה של בניין מהקרקע שעליה הוא בנוי או גובהו של אדם מכפות רגליו ועד לראשו, שהוא למעשה גובהו מהרצפה שעליה הוא עומד.
* [[גובה מעל פני הים]] או [[גובה מתחת פני הים]] משמש לציון גובהם של עצמים על פני [[כדור הארץ]], כגון [[הר]]ים או יישובים.
 
יש להבחין בין גובהו העצמי של העצם ובין הגובה שבו הוא נמצא. בהתאם לכך משתנה גם נקודת הייחוס המשמשת לציון הגובה. כאשר מציינים שגובה ה[[מטוס]] הוא 10 מטרים, הכוונה היא למרחק האנכי בין הנקודה הנמוכה ביותר על פני המטוס, לבין הנקודה הגבוהה ביותר על פניו. נקודת ייחוס נוחה לצורך זה היא המשטח עליו המטוס חונה. כאשר מציינים שהמטוס טס בגובה 10,000 מטרים, הכוונה היא לגובה שבו הוא נמצא מעל פני הים. כדי לצין התייחסות לגובה שאינו עצמי משתמשים ב'''רום'''. במקרים רבים, הרום מצין גובה שאינו עצמי, וביחס לפני הים.
'''<big><u>ילדותו</u></big>'''
 
גובה משמש פעמים רבות למדידת [[שיא]]ים ולקביעתם: האדם הגבוה ביותר, הבניין הגבוה ביותר, ההר הגבוה ביותר, המטוס שטס בגובה הרב ביותר וכדומה.
דניאל בתחילה גר במרסיי כמה זמן לאחר מכן עבר עם משפחתו לארץ ישראל ושם למד בבית ספר הימלפרב ולאחר מכן באוניברסיתה העברית
למד בעיקר בתחומי המחשב אבל היה מומחה גם בעוד הרבה תחומים אחרים מדע פיסיולוגיה אנטרפיסיקה רפואה בינרית וכו.
מחקריו
מחקריו של דניאל בן אסיה עוסקים בשלושה תחומים עיקריים הקשורים זה לזה:
 
מדידת גובהו של עצם בתנאים מסוימים אינה מבטיחה שהגובה יישמר בכל סביבה שהיא, או במילים אחרות, גובה אינו בהכרח ערך אבסולוטי אלא תלוי בסביבתו. דוגמה נפוצה היא מדידת גובהו של האדם: גובהו של אדם הנמדד בגובה פני הים יהיה קטן מגובהו של אותו אדם אם יימדד בסביבה חסרת [[כוח משיכה]], ב[[חלל]] למשל. את ההבדל בגבהים הנמדדים ניתן לראות כאשר מודדים את אותו אדם בעמידה ובשכיבה, והתוצאות שיתקבלו יהיו שונות.{{הערה|1=[http://www.youtube.com/watch?v=PmJV8CHIqFc הרצאה מצולמת של אוניברסיטת MIT המציגה ניסוי למדידת גובה האדם בשכיבה ובעמידה], יו טיוב}}
'''<u><big>תולדות המנהגים היהודיים:</big></u>'''
 
== ראו גם ==
ספריו המפורסמים ביותר בנושא זה הם סדרת הספרים: "מנהגי ישראל: מקורות ותולדות", שראו אור בשמונה כרכים. בנושא זה עוסק גם ספרו The Jewish Life Cycle, וספרו Why Jews do what they do. בהקשר לכך השתמש בתמונות שציירו יהודים ויותר מכך בתמונות שציירו גויים כמו קירשנר, פיקאר, דלקרואה ועוד; התמונות שצוירו היו בעלות מגמה אנטישמית – בעיקר קתולים; סימפטיות ליהודים – בעיקר פרוטסטנטים.
* [[קו גובה]]
תולדות ההלכה: התחום העיקרי של מחקריו הוא תולדות ההלכה, כולל תקופת התלמוד, תולדות ההלכה שאחרי התלמוד ותולדות המנהגים.
פילולוגיה קלאסית: שפרבר עסק במילים בשפות היוונית והלטינית שנמצאות בספרות חז"ל. ישנן כ-1500 מילים כאלו, ובכך עסק בספרו Essays on Greek and Latin in the Mishna.
חיי היום-יום בתקופת התלמוד: שני התחומים הנ"ל מתחברים בתחום משני זה. יש הרבה כלים שנזכרו בספרות חז"ל, בדרך כלל שמותיהם הם יווניים ולפעמים הם פרסים או סורים ולא ניתן להבין את המשמעות ההלכתית בלי לזהות את המילה ולהבין את המשמעות המדויקת שלה. שפרבר לקח טקסטים תלמודיים קשים וניסה על ידי ממצאים ארכאולוגיים למצוא את המילה ולזהותה. בנושא זה עסקו ספריו: "תרבות חומרית בארץ-ישראל בימי התלמוד" (Nautica Talmudica).
שפרבר כתב 30 ספרים ו-337 מאמרים שפיטים ובנוסף להם 107 מאמרים פופולריים וביקורות ספרים נכון לשנת תשס"ח.
 
==קישורים חיצוניים==
תולדות המנהגים היהודיים
{{ויקישיתוף בשורה}}
קישורים חיצוניים
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא דניאל בן אסיה בוויקישיתוף
דף מחבר, הוצאת אוניברסיטת בר-אילן
אתר המכון הגבוה לתורה
אתר בית מורשה
[[קובץ:IMG 1920.JPG|ממוזער|תמונה]]
אורי וייס, פתרון מהפכני לשוביניזם הלכתי, על ספרו של הרב פרופ' שפרבר, באתר הארץ
אליצור אברהם בר-אשר, כבודה של מי שנבראה בצלם, על הספר "דרכה של ההלכה-קריאת נשים בתורה"
http://www.edah.org/backend/JournalArticle/3_2_Sperber.pdf Edah 3:2, 2002
 
==הערות שוליים==
הרב פרופ' שפרבר מתארח בבית הספר 'הצליל הפנימי' ונושא הרצאה בנושא: "המעמד ההלכתי של ההינדואיזם", 28.5.2013:
{{הערות שוליים}}
עידו פכטר, בין הינדואיזם לקטניות, ראיון עם הרב פרופ' דניאל שפרבר (פורסם במוסף שבת, מקור ראשון, כ"ה בניסן תשע"ג, 5.4.2013)
שמא יהודה פרידמן, ‏"חמודי דניאל" על מפעלו המחקרי של פרופ' דניאל שפרבר, באתר Academia.edu
מפרסומיו:
 
[[קטגוריה:גדלים פיזיקליים]]
Sperber, D. http://www.edah.org/backend/JournalArticle/sperber_5_2_final.pdf "'Friendly' Pesaq and the 'Friendly' Poseq" (pdf) Edah 5:2, 2006
Sperber, D., "Congregational Dignity and Human Dignity: Women and Public Torah Reading” (pdf)
שיתוק וגמישות בהלכה, דעות 15, אדר א' תשס"ג, באתר נאמני תורה ועבודה
כבוד הציבור וכבוד הבריות - נשים וקריאת התורה, דעות 16, באתר נאמני תורה ועבודה
רשימת המאמרים של דניאל שפרבר באתר רמב"י: בעברית, בלועזית
דניאל שפרבר, עברית והשפות הקלסיות – יוונית ולטינית, לשוננו לעם, כרך מ–מא: קובץ לשנת הלשון (תשמ"ט–תש"ן), עמ' 302–305, באתר האקדמיה ללשון העברית
הערות שוליים
^ 8 תוארי "פרופסור אמריטוס" לחוקרים ומרצים בבר-אילן, 4 במרץ 2010, משרד הדוברות של אוניברסיטת בר-אילן.
^ דרכי דניאל, באתר של הוצאת אוניברסיטת בר-אילן