ג'ירף – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מנורי (שיחה | תרומות)
מ הוספת קישור לרבי סעדיה גאון
שורה 96:
הג'ירפה [[מעלי גרה|מעלת גרה]] ו[[מכפילי פרסה|מפריסת פרסה שסועה]], ומכאן שלפי המקרא היא בעל חיים טהור. צוות מחקר ערך בשנת 2003 שני ניתוחים בג'ירפות ב[[ספארי]], בשיתוף עם רבנים, והתוצאות הוכיחו שמדובר בחיה כשרה{{הערה|[[זהר עמר]], ארי זיבוטפסקי ודני זיבוטסקי, "כשרות הג'ירף לאכילה – דו"ח ניתוח", '''תחומין, כג''', תשס"ג, עמ' 499 – 491{{ש}}הרב [[אליעזר מלמד]], [http://revivim.yhb.org.il/2013/04/04/%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%94%D7%91%D7%94%D7%9E%D7%94-%D7%94%D7%98%D7%94%D7%95%D7%A8%D7%94-%D7%9C%D7%98%D7%9E%D7%90%D7%94/ בין הבהמה הטהורה לטמאה], מדור 'רביבים', עיתון [[בשבע]], גיליון 537.}}. גם בדיקת חלב הג'ירף הראתה כי הוא [[הגבנה|מתגבן]], תכונה הקיימת בחיות כשרות בלבד{{הערה|[[זהר עמר]], עוזי מרין ודוד אילוז, "גיבון חלב כקריטריון כשרות להבחנה בין בעלי חיים טהורים לטמאים", '''בד"ד 21''', תשס"ט, עמ' 75- 94}}.
 
לפי תרגומים קדומים, יש המזהים אותה עם ה[[זמר (בעל חיים)|'''זֶמֶר''']], הנמנה בתורה עם שבעת מיני החיות הטהורות. סברה זו נמצאה, בין השאר, בכתבי [[סעדיה גאון|רבי סעדיה גאון]], [[רד"ק]] ו[[שמעון בן צמח דוראן|רבי שמעון בן צמח דוראן]]. בעת החדשה צידד בה [[אברהם קורמן]], אשר הסתמך על [[ציורי מערות]] ממצרים מאמצע האלף השלישי לפנה"ס, בשביל להסביר מהיכן היא הייתה מוכרת לעם ישראל בזמן כתיבת התורה.
הרב [[שלמה מחפוד]] קבע כי מדובר בזמר המקראי ואמר בראיון שהוא היה אוכל אותה בעצמו אם הייתה [[שחיטה|נשחטת]] כהלכה.