שמירת נגיעה – הבדלי גרסאות

בשונה מקרובות ומ[[אשת איש]], מעיקר הדין, אישה פנויה טהורה אינה ערוה על גבר (לפיכך, כדי למנוע מהגבר לחטוא חכמים גזרו שלרווקות אסור לטבול- כלומר כל הרווקות יש להן דין נידה) ולפיכך מגע תאוותני בין השנים אינו אסור כשלעצמו, אלא רק מכוח תוצאותיו האפשריות, כגון [[הרהור עבירה|הרהורי עבירה]][[שמירת נגיעה#cite note-4|<span class="mw-reflink-text">[4]</span>]] ו[[קרי לילה]]{{הערה|כפי שדורשת הגמרא: "שלא תהרהר ביום ותבא לידי עברה בלילה", וראו גם בתשובת הרב [[משה פיינשטיין]], שו"ת אגרות משה חלק אבן העזר סימן ס'.}}. מעברלמרות לכךשישנן בהלכה שיטות ([[ראב"ד]] ו[[רמב"ן]]) המתירות לגבר ופנויה טהורה לקיים יחסי מין בהתקיים תנאים מסוימים (ייחודיות הקשר ופומביותו), לענייןלשיטות אחרות יש בכך בטול 'עשה' או אף איסור 'לא תעשה'. וכשיחסי המין אסורים, קיים גם איסור [[יחוד]]. לעניין איסור יחוד, ה[[ריב"ש]] פוסק<ref>{{צ-ספר|שם=שו"ת הריב"ש|מו"ל=סימן תכה|שנת הוצאה=}}</ref> ," ואף הפנויה שאינה נדה, חמורה היא בזה מאשתו נדה" וכך הביאו גם הבית יוסף והרמ"א. לפי דבריהם פנויה שאינה נידה אסורה בייחוד וקל וחומר בתשמיש.