ירושלים בתקופת בית ראשון – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ שוחזר מעריכות של 141.226.88.237 (שיחה) לעריכה האחרונה של Rakoon
מ הוספת קישור לבית מקרא
שורה 60:
{{ערך מורחב|עיר דוד}}
 
המסורות המקראיות המתארות את מפעלי דוד המלך בירושלים נערכו על פי סידור אידאולוגי בספר שמואל והסדר שונה בספר דברי הימים. ההנחה במחקר המודרני היא שתיאורים אלו משקפים סדר יום לאומי ולא תיאור היסטוריוגרפי. על פי הגרסה שבדברי הימים בחר דוד המלך להעלות לירושלים את [[ארון הברית]] כמעשה סמלי ראשון שהפך את ירושלים למרכז דתי לאומי, הארון הוצב בתוך אוהל אשר נטה לו דוד{{הערה|1=שמואל ב' פרק ו פסוק יז}} על פי ספר שמואל החל דוד את שלטונו בירושלים בבניית ארמון בעזרת בעלי מלאכה שנשלחו על ידי [[חירם הראשון מצור]]{{הערה|1=דוד גלעד, "על שתי פעולותיו הראשונות של דוד המלך", '''[[בית מקרא]]''' לט (תשנ"ד), עמ' 156–163 {{זמין ב-JSTOR|זיהוי=23506957}}}}, מקום הארמון איננו מצוין אך בשנת [[2005]] הודיעה הארכאולוגית [[איילת מזר]] כי [[מבנה האבן הגדול בעיר דוד]] הוא הארמון שבנה דוד{{הערה|1=Eilat Mazar, "Excavate King David's Palace," ''The Biblical Archaeology Review'', January/February 1997}} ארכאולגים המזוהים עם אסכולת תל אביב, ובראשם [[ישראל פינקלשטיין]], מפקפקים בפרשנותה של מזר לממצא. דודהּ של אילת, [[עמיחי מזר]], הציע כי מבנה האבן יכול להיות בסיסה של מצודת ציון היבוסית שנכבשה על ידי דוד.
 
דוד לא הצליח לבנות בית מקדש בירושלים אך הצליח לבנות מזבח בגורן [[ארוונה]]. על פי {{תנ"ך|שמואל ב|כד}} רכש דוד שטח אדמה מבעליו היבוסי - ככל הנראה המלך האחרון של העיר טרם כיבושה, המחקר המודרני גורס כי סיפור [[אטיולוגיה|אטיולוגי]] זה נועד לתת תוקף חוקי לחזקת עם ישראל על [[הר הבית]]{{הערה|1=[[יאיר זקוביץ]], "מגמתם של סיפורי קניית הנחלות במקרא", '''בית מקרא''' כד (תשל"ט), עמ' 17–21 {{זמין ב-JSTOR|זיהוי=23503705}}}}.