בקבוק תבערה – הבדלי גרסאות

לפעמים, אם הם בנמצא, חומרים מתלקחים-מעצמם (כגון [[זרחן#זרחן לבן|זרחן לבן]]) יכולים לשמש אף הם כדי להבטיח את התפוצצות הבקבוק כשהוא פוגע בפני המטרה. [[זפת]], [[שמן דקלים]] או חומרים אחרים, מוספים אף הם לעיתים לבקבוק, כדי לגרום לנוזל הבוער להידבק למטרה במקום לנזול. לפעמים מוסיפים לתערובת [[חומצה]] כדי להגדיל את פוטנציאל הנזק של הנוזל ואת סיכוייו לחדור משטחים חסיני-[[אש]].

בקבוקי תבערה נקראים גם "בקבוקי מולוטוב", על שם [[ויאצ'סלב מולוטוב]], שהיה שר החוץ ומזכיר המלחמה של [[ברית המועצות]] ב[[מלחמת העולם השנייה]] (ה[[פינלנד|פינים]] כינו את הנשק "קוקטייל מולוטוב", לאחר שמולוטוב טען כי אינו מפציץ את הפינים אלא מנחית להם חבילות מזון). חיילי [[צבא פינלנד]] השתמשו בבקבוקי תבערה בהצלחה נגד [[טנק|טנקים]]ים של [[הצבא האדום]] בשני העימותים הצבאיים שנערכו בין [[פינלנד]] לברית המועצות, [[מלחמת החורף]] ו[[מלחמת ההמשך]], והם שטבעו את המונח. הצבא הפיני ייצר בקבוקי תבערה בהליך ייצור סדרתי, בצירוף [[גפרור]]ים להצתתם. ב[[פצצה|פצצות]] דלק נעשה שימוש כבר במהלך [[מלחמת האזרחים בספרד]], ולפעמים הושלכו פצצות כאלה באמצעות [[קלע]]. בקבוקי מולוטוב היו בשימוש גם בקרבות בעמק הירדן. בקרב על [[דגניה א]] נעשה שימוש בבקבוקי מולוטוב אשר יוצרו בבית הספר המקומי על ידי המורה ל[[כימיה]] ועד לפני כמה שנים הייתה סברה שאחד הבקבוקים שזרק אחד מהמגנים פגע במכל הדלק של הטנק וגרם ל[[סוריה|סורים]] לסגת. (בפועל הוכח על ידי חיל החימוש כי מדובר בפגיעה של מטען חלול ממטול הפיא"ט).

במקרים בהם בקבוק תבערה לא גרם לנפגעים, נקבע מתחם ענישה על ייצור ויידוי בקבוקי תבערה של 12 חודשים ל-40 חודשי מאסר למבצע העיקרי, ובין 8 חודשים ל-30 חודשי מאסר למסייע{{הערה|[http://elyon1.court.gov.il/files/13/370/023/b02/13023370.b02.htm ע"פ 2337/13], סעיף 5}}. לקטינים נקבעו עונשים קלים יותר, אך אלו גם כללו מאסר בפועל{{הערה|[http://elyon1.court.gov.il/files/15/000/066/v04/15066000.v04.htm ע"פ 6600/15]}}.