הבדלים בין גרסאות בדף "ג'ון סמית'"

אין שינוי בגודל ,  לפני שנה
מ
קישורים פנימיים, הגהה
מ (סדר תבניות בסוף הערך (בוט סדר הפרקים))
מ (קישורים פנימיים, הגהה)
[[קובץ:Generall Historie of Virginia.jpg|שמאל|ממוזער|250px|העמוד הראשון של ספרו Historie of Virginia, New-England, and the Summer Isles מ-1624.]]
[[קובץ:Capt John Smith's map of Virginia 1624.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מפת וירג'יניה פרי עטו]]
[[קפטן]] '''ג'ון סמית'''' (ב[[אנגלית]]: '''John Smith'''; {{כ}}[[1580]] לערך – [[21 ביוני]] [[1631]]) היה [[שכיר חרב]] [[אנגלים|אנגלי]] ב[[אירופה]], [[יורד ים]], [[מגלה ארצות]] ו[[קולוניה|מייסד מושבת]] [[וירג'יניה]], כראש ההתיישבות הבריטית ב[[ג'יימסטאון]] בשנים [[1608]]–[[1609]]. מחקריו על [[החוף המזרחי (ארצות הברית)|החוף המזרחי של ארצות הברית]] והמפות שצייר היו נכס שסייע לבריטים ליישב את האזור. היה הראשון שטבע את המונח "[[ניו אינגלנד]]" וקיים תעמולה לשם הבאת מתיישבים להקמת מושבות בצפון אמריקה.
 
== תולדות חייו ==
סמית' נולד ב[[לינקולנשייר]] שבמזרח [[אנגליה]]. ב-[[1598]] לערך החל לשרת כשכיר חרב בצבאו של [[אנרי הרביעי, מלך צרפת]] נגד [[ממלכת ספרד]]. לאחר מכן השתתף במרד [[הולנד]] נגד [[פליפה השני, מלך ספרד]], משם עבר ל[[הים התיכון|ים התיכון]] ועסק ב[[שוד ימי]]. הוא השכיר את עצמו ל[[בית הבסבורג]] על מנת להלחם ב[[האימפריה העות'מאנית|אימפריה העות'מאנית]] ולאחר מכן לחם ב[[הונגריה]] תחת [[מיכאי האמיץ]]. ב-[[1601]] הוכתר ל[[אביר]] על ידי [[זיגמונד באטורי]]. ב-[[1602]] נפל ב[[שבי]] ה[[טטרים]] ונמכר כ[[עבדות|עבד]] לאציל [[טורקים|טורקי]] ושירת ב[[קונסטנטינופול]]. לאחר שהועבר ל[[חצי האי קרים]] נמלט דרך [[רוסיה הצארית|רוסיה]] ל[[איחוד פולין ליטא|פולין]] ומשם חזר לאנגליה בשנת [[1604]].
 
ב-[[1606]] נשכר ב[[לונדון]] על ידי "חברת וירג'יניה של לונדון" להנהיג משלחת מסחר ומחקר להקמת יישוב על חופי מזרח [[צפון אמריקה]], לפי [[זיכיון (ממשל)|זיכיון]] מאת [[ג'יימס הראשון, מלך אנגליה]]. ב-[[20 בדצמבר]] 1606 הפליגה המשלחת שמנתה 105 איש בשלוש ספינות. המשלחת הגיעה לחופי וירג'יניה באפריל [[1607]] וייסדה ישוביישוב בשם [[ג'יימסטאון]]. מסמך רשמי של חברת וירג'יניה, שהותר לפתחו רק לאחר הנחיתה על החוף, מינה את סמית' למנהיג ומפקד המושבה. מחצית השנה הראשונה עברה על המתיישבים בקשיי הסתגלות עצומים, רעב ותמותה של 60 מתוך המתיישבים המקוריים. בינואר [[1608]] הגיעו עוד 100 מתיישבים, אך הבתים עלו באש ואת החורף נאלצו המתיישבים לעבור ללא מחסות. הם שרדו רק הודות לסיוע שהגישו להם [[אמריקאים ילידים]] (אינדיאנים) מקומיים, שאחת מהן היא [[פוקהונטס]] שהתפרסמה בעקבות מעשייה רומנטית לפיה מנעה מאביה הצ'יף לערוף את ראשו של סמית'. סמית' יצא לתור את החוף במטרה לאתר מקורות מזון ולשרטט מפות שלו. הוא הפליג צפונה לאורך [[מפרץ צ'ספיק]] והגיע לטווח של כ-3,000 [[מייל ימי]] מן המושבה בטרם שב אליה. בספטמבר 1608 נבחר סמית' לנשיא המושבה.
 
באפריל 1608 הגיעה אספקה ו-50 מתיישבים נוספים ובאוקטובר הגיעו 70 נוספים, בהם בעלי מלאכה [[גרמנים]] ו[[פולנים]] ועמהם הנשים הראשונות. באותה עת החלו התקלויותהיתקלויות אלימות ראשונות עם האינדיאנים על רקע ניסיונם של המתיישבים לברא אדמות לצורך [[חקלאות]].
 
באוגוסט [[1609]] כבר היו במושבה כ-500 איש. באוקטובר 1609 הפליג סמית' חזרה לאנגליה לאחר שנפצע מפיצוץ [[אבק שריפה]]. הוא לא שב עוד לוירג'יניה אך עמד בקשר רצוף עם מושליה, תומאס גייטס וסר תומאס דייל, גייס אנשי מקצוע ושכנע מועמדים להגר ולהתיישב במושבה החדשה.
13,381

עריכות