ג'וי דיוויז'ן – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 66:
הלהקה החליטה בשלב מסוים שאם אחד מחבריה החליט לעזוב, או לא יכל להמשיך עם הלהקה מכל סיבה שהיא, הם יתפרקו. בקיץ של 1980 הוצאה מחודשת של ''Love Will Tear Us Apart'' נכנסה למקום ה-13 במצעד הסינגלים הבריטי, הצלחתה הגדולה ביותר של הלהקה במצעדים עד לאותה תקופה. בחודש יולי של אותה שנה, יצא האלבום ''Closer'' לחנויות וזכה לביקורות חיוביות. האלבום אף נכנס ל[[מצעד האלבומים הבריטי]] למקום ה-6. מכירות האלבום ''Unknown Pleasures'' עלו אף הן.
במבט ראשון, נראה כי [[התאבדות]]ו של קרטיס הייתה תוצאה ישירה של ה[[דיכאון]] ממנו סבל וממצבו הבריאותי. ספרה של דבורה קרטיס, ''Touching From A Distance'', נותן את הרושם שקרטיס תמיד שאף למות בגיל צעיר. קרטיס היווה השראה למוזיקאים רבים בני ימינו, ביניהם [[קורט קוביין]], [[בילי קורגן]], [[טרנט רזנור]] [[רוברט סמית' (מוזיקאי)|ורוברט סמית']], הטוען כי התאבדותו של קרטיס מנעה את התאבדותו שלו.
למרות התאבדותו של קרטיס, הלהקה לא התפרקה ב-1980. חברי הלהקה הנותרים יצאו בכל זאת לסיבוב הופעות נוסף והמשיכו להקליט מוזיקה. לבסוף החליפו החברים הנותרים את שם הלהקה ל"[[ניו אורדר]]", והמציאו את עצמם מחדש. בשילוב מעורר הערכה בין גיטרה-בס-תופים ל[[מוזיקה אלקטרונית|צלילים אלקטרוניים]], הצליחה הלהקה להגיע לקהל מאזינים מגוון. ניו אורדר נחשבת במקומות רבים לאחת מלהקות ה[[סינתפופ]], [[טכנו]] ו[[מוזיקת דאנס]] המובילות בתקופתה.
| |||