הבחינה הפסיכומטרית – הבדלי גרסאות

 

הציון הסופי הוא יחסי, כלומר משקף את מיקומו של הנבחן ביחס ליתר הנבחנים. התפלגות הציונים היא [[התפלגות נורמלית]], בעלת ממוצע 533, ו[[סטיית תקן]] 109.1 (כך ב-[[2013]]){{הערה|הממוצע נכון לנתוני שנת [[2013]], https://www.nite.org.il/files/statistics/graphs_2013.pdf.}} כרגיל בהתפלגות נורמלית, ככל שמתרחקים מן הממוצע, הציון נעשה פחות שכיח: על פי נתוני המרכז הארצי לבחינות ולהערכה, בשנת 2013, רק כ-5.6% מהנבחנים צברו 701 נקודות או יותר ורק 8 נבחנים מתוכם קבלו 791 ומעלה. באותו אופן, באותה שנה, כ-4.9% מהנבחנים קבלו 350 או פחות.

 

הציון הממוצע של הנבחנים בשפה העברית עמד בשנת 2014 על 570 לעומת ציון ממוצע של 472 בקרב הנבחנים בשפה הערבית.{{הערה|[https://www.nite.org.il/files/statistics/graphs_2014.pdf מבחן כניסה פסיכומטרי לאוניברסיטאות - דוח סטטיסטי לשנת 2014], עמוד 13}} פערים נמצאו גם בהשוואה דתיים לחילונים: בעוד הציון הממוצע של בוגרי החינוך הממלכתי לאורך השנים עומד על 577 הציון הממוצע של בוגרי החינוך הממלכתי-דתי עומד על 554.{{הערה|[[אריאל פינקלשטיין]], [https://toravoda.org.il/wp-content/uploads/2016/03/%D7%9E%D7%97%D7%A7%D7%A8-%D7%A4%D7%A1%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%9E%D7%98%D7%A8%D7%99-1.pdf '''הישגי בוגרי החינוך הממלכתי-דתי בבחינה הפסיכומטרית בשנים 2000-2012'''], [[נאמני תורה ועבודה]], [[אפריל 2015]], עמוד 3 }}