משפט ימי – הבדלי גרסאות

במדינת [[ישראל]], בדומה למצב המשפטי במושבות בריטיות לשעבר, הוחל המשפט הימי האנגלי. המשפט הימי הוחל בארץ ישראל [[המנדט הבריטי|המנדטורית]] מכוח [[דבר המלך במועצה]] משנת [[1937]] אשר קבע את סמכות בית המשפט העליון המנדטורי, בשבתו לדון בענייני ימאות. בית המשפט העליון המנדטורי פעל מכוח אותן סמכויות אשר הוקנו לבתי המשפט הימיים בכל מושבות הבריטיות על פי "חוק בתי המשפט הקולוניאליים לאדמירליות" (Colonial Courts of Admirality Act 1890){{הערה|1=[http://www.uctshiplaw.com/legisltn/1890act.htm Colonial Courts of Admirality Act 1890]}} . בתי המשפט הקולוניאליים פעלו על פי אותה מערכת סמכויות שהוקנתה לבית המשפט הגבוה לאדמירליות באנגליה והתבססו על שני חוקים: חוק בית המשפט לאדמירליות משנת 1840 וחוק בית המשפט לאדמירליות משנת 1861.{{הערה|1=[http://www.uctshiplaw.com/legisltn/1840act.htm Admiralty Court Act, 1840]}}{{הערה|1=[http://www.uctshiplaw.com/legisltn/1861act.htm Admiralty Court Act, 1861]}} עם קום המדינה תפס [[בית המשפט העליון]] את מקומו של בית המשפט העליון בתקופת המנדט ועד לשנת 1952 המשיך לדון בענייני ימאות, בשבתו כבית דין ימי. '''חוק בית המשפט לימאות, התשי"ב-1952''' העביר את סמכויות בית המשפט העליון ל[[בית המשפט המחוזי]] ב[[חיפה]], המשמש מאותה עת כ[[בית משפט לימאות]] היחיד במדינת ישראל. באופן זה חלים עדיין בבית המשפט לימאות בישראל חוקי האדמירליות מן [[המאה ה-19]] וכן התקדימים המשפטיים מן המשפט האנגלי הימי. זאת, לצד חקיקה נוספת בתחום המשפט הימי שחוקקה בישראל, כך למשל '''[[חוק הספנות (כלי שיט)]], התש"ך-1960'''.{{הערה|1=בש"א 100/06 (בי"ד לענייני ימאות) '''האנייה "Captain George 1" נ' Assodivers Underwater Contractors Ltd'''. ניתן על ידי השופט רון סוקול ביום 14.5.07}}