אליעזר קפלן – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הסרת קטגוריה "נפטרים ב-xxxx" בכל הערכים בהם שנת הפטירה בקטגוריית משנה (תג) (דיון)
שורה 20:
[[העלייה השלישית|עלה]] ל[[המנדט הבריטי|ארץ ישראל]] בשנת [[1920]], בתקופת העלייה השלישית, ומיד נשלח לשנתיים ל[[רפובליקת ויימאר|גרמניה]] כמקים הסניף המקומי של התאחדות [[הפועל הצעיר]], וכמזכירו. כשחזר לארץ ישראל בשנת 1923 כיהן כחבר הנהלה ב[[משרד לעבודות ציבוריות ובנין]] וכמנהל המחלקה הטכנית של עיריית תל אביב. נמנה עם ראשי [[ההסתדרות הכללית|ההסתדרות]] והיה מזכיר [[הוועד הפועל]] בשנים [[1929]]–[[1933]]. בשנים 1933–[[1948]] היה חבר הנהלת [[הסוכנות היהודית]] ומנהל מחלקת הכספים בה. כמו כן כיהן כחבר [[עירייה|מועצת העיר]] [[תל אביב]] בין השנים [[1925]]–1933.
 
לפי תיאורו של [[זאב שרף]], קפלן היה אחד מארבעת המצביעים ב[[מנהלת העם]] נגד [[הכרזת העצמאות]] ב-[[14 במאי]] [[1948]], אם כי יש היסטוריונים החולקים על זאת וטוענים כי הייתהשהייתה [[פה אחד|הסכמה כללית]] על הכרזת המדינה וההצבעה הייתה על נושא אחר.{{מקור}} נמנה עם חותמי [[מגילת העצמאות]].
 
[[קובץ:אליעזר קפלן חותם על מגילת העצמאות 1948.jpg|ממוזער|שמאל|250px|אליעזר קפלן חותם על מגילת העצמאות 1948]]
[[קובץ:Eliezer Kaplan's grave2.JPG|שמאל|250px|ממוזער|קבריהם של אליעזר ודבורה קפלן בחלקת גדולי האומה בהר הרצל]]
לאחר קום המדינה התמנה ל[[שר האוצר]] הראשון. בתקופת כהונתו השיג את ה[[הלוואה|הלוואות]] הראשונות ממקורות בחו"ל, אשר הצילושהצילו את המשק הישראלי מהתמוטטות. בתחילת [[1952]] הגה והוביל את [[המדיניות הכלכלית החדשה (ישראל 1952)|המדיניות הכלכלית החדשה]].
במקביל לכהונתו כשר האוצר, כיהן קפלן בשנים [[1949]]–[[1950]] גם כ[[שר המסחר והתעשייה]].
 
כשבועיים לפני מותו התפטר ממשרתו, ככל הנראה בשל סירובו למלא את רצונו של ראש הממשלה [[דוד בן-גוריון]],{{הערה|עזריאל קרליבך, "אותה הממשלה - בשינוי מכריע", '''מעריב''', 23.6.1952, עמ' 2}} והתמנה ל[[סגן ראש הממשלה|סגן]] [[ראש ממשלת ישראל|ראש הממשלה]].
 
קפלן, שסבל ממחלת לב, קיבל [[התקף לב]] בבוקר ה-11 ביולי 1952 על סיפון האונייה "נגבה", כאשר היהכשהיה בדרכו לחופשה ב[[שווייץ]]. הוא הובל לטיפול רפואי ב[[ג'נובה]] שבאיטליה, שם נקבע מותו ב-[[13 ביולי]] [[1952]] לפנות בוקר.{{הערה|{{דבר||אליעזר קפלן איננו|1952/07/14|00107}}}} הוא היה הראשון להיקבר ב[[חלקת גדולי האומה]] שב[[הר הרצל]], עוד בטרם נקבעו הקריטריונים לקבורה בחלקה.{{הערה|[http://allaboutjerusalem.com/he/article/%D7%94%D7%A8-%D7%94%D7%A8%D7%A6%D7%9C-%D7%9E%D7%AA%D7%95%D7%95%D7%94-%D7%94%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%95%D7%A8%D7%99-%D7%A9%D7%9C-%D7%91%D7%99%D7%AA-%D7%94%D7%A7%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%9E%D7%99-%D7%91%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%9D הר הרצל - מתווה היסטורי של בית הקברות הלאומי בירושלים]}} בעקבות כך, קפלן הוא המנהיג היחיד (לבד מ[[טדי קולק]] ו[[תמר קולק|רעייתו]]) הקבור בחלקה למרות שלא מילא את תפקיד [[ראש ממשלת ישראל]], [[נשיא מדינת ישראל]] או [[יושב ראש הכנסת]] (או בן/בת זוגו/ה). קפלן היה אב לשתיים.
 
על שמו קרויים [[מרכז רפואי קפלן|בית החולים קפלן]] ב[[רחובות]], שכונת קריית אליעזר ב[[חיפה]] שבה שכן [[אצטדיון קריית אליעזר]], שכונת [[נתניה#קריית אליעזר|קריית אליעזר]] ב[[נתניה]], שכונת [[בית אליעזר]] ב[[חדרה]], שכונת קפלן ב[[כפר סבא]] ו[[שמות רחובות בישראל|רחובות רבים בערי ישראל]], בהם [[רחוב קפלן]] ב[[ת"א]]. עוד קרוי על שמו [[פרס קפלן]], פרס ישראלי הניתן מאז [[1954]] על התייעלות והעלאת פריון העבודה. את הזוכים בפרס קובעת ועדה בראשות מנהל המכון לפריון העבודה והייצור, ואת הפרס מעניק לזוכים שר העבודה.