הבדלים בין גרסאות בדף "תל דן"

הוסרו 80 בתים ,  לפני שנה
מ
ויקיזציה, קו מפריד בטווח מספרים, אחידות במיקום הערות שוליים, הגהה
מ (אין לנו מושג מי הם הסוברים. ניסוח לא אנציקלופדי)
תגית: שחזור
מ (ויקיזציה, קו מפריד בטווח מספרים, אחידות במיקום הערות שוליים, הגהה)
<!--מידע לא שייך לפרק היסטוריוגרפיה: ספר שופטים נחשב מקביל ל[[תקופת הברונזה המאוחרת בארץ ישראל]]. מתקופה זו נחשפו בורות עם כלים, קנקנים וסירי בישול. הבורות מכונים "בורות ההתנחלות", ומייצגים את השתלטות הישראלים על השכבה הכנענית.
-->
לאחר [[פילוג הממלכה|פיצול]] [[ממלכת ישראל המאוחדת|הממלכה המאוחדת]] ב[[המאה ה-10 לפנה"ס|מאה ה-10 לפנה"ס]] בנה [[ירבעם בן נבט]], מלך [[ממלכת ישראל|ישראל]], מקדשים ב[[בית אל (יישוב מקראי)|בית אל]] ובדן. על פי [[ספר מלכים]]{{הערה|{{תנ"ך|מלכים א|יב|כו|לב}}}}, המקדש נבנה כתחליף ל[[בית המקדש הראשון]] עבור [[עשרת שבטי ישראל]] שהתפצלו מממלכת יהודה, אך המקום כנראה היה מרכז פולחן עוד קודם{{הערה|{{תנ"ך|שופטים|יח|ל|לא}}}}. העיר ניצבה בסמוך לגבול ישראל ו[[ארם]], ובתקופת ממלכת ישראל עברה מספר פעמים מיד ליד.
כך, למשל, קיבל [[בן הדד הראשון]] מלך ארם שוחד מ[[אסא]] מלך יהודה ([[המאה ה-9 לפנה"ס]]) כדי שיפר את בריתו עם [[בעשא]] מלך ישראל, אויבו המושבע של אסא, ויכה בממלכתו:
{{ציטוט|תוכן="הִנֵּה שָׁלַחְתִּי לְךָ שֹׁחַד, כֶּסֶף וְזָהָב--לֵךְ הָפֵרָה אֶת-בְּרִיתְךָ אֶת-בַּעְשָׁא מֶלֶךְ-יִשְׂרָאֵל, וְיַעֲלֶה מֵעָלָי. וַיִּשְׁמַע בֶּן-הֲדַד אֶל-הַמֶּלֶךְ אָסָא, וַיִּשְׁלַח אֶת-שָׂרֵי הַחֲיָלִים אֲשֶׁר-לוֹ עַל-עָרֵי יִשְׂרָאֵל, וַיַּךְ אֶת-עִיּוֹן וְאֶת-דָּן..."|מקור={{תנ"ך|מלכים א|טו|יט|כ}}}}
בתל דן הוגדרו 16 שכבות מ[[תקופת הברזל]] וקודם לה, וכן שכבה מה[[התקופה הפרסית בארץ ישראל|תקופה פרסית]]-[[התקופה ההלניסטית בארץ ישראל|הלניסטית]], שכבה [[התקופה הרומית בארץ ישראל|רומית]], ושכבה מוסלמית מאוחרת, כדלקמן:
* שכבה I - ברזל II ג', מיוחסת לחורבן הבבלי.
* שכבות II עד IIIב - ברזל II ב', העיר העיקרית מתקופת הברזל באתר. סוף השכבה מיוחסת לחורבנה של העיר לאחר הכיבוש ה[[האימפריה האשורית|אשורי]] וגלות ישראל על ידי [[סרגון השני]] מלך אשור ([[המאה ה-8 לפנה"ס]]).
* שכבה IV - ברזל I ב' וברזל II א', העיר הישראלית.
* שכבות V ו-VI - ברזל I א', תקופת ההתנחלות.
* שכבה XIII, הברונזה הביניימית.
* שכבות XIV עד XV, הברונזה הקדומה.
* שכבה XVI, ניאלית קרמי.
לאחר גלות ישראל בשנת 733 לפנה"ס, המשיך להתקיים ישוב בעיר, כתוצאה מחילופי אוכלוסין שעשו ה[[אשור]]ים. בהמשך דעך היישוב, אך ב[[התקופה ההלניסטית בארץ ישראל|תקופה ההלניסטית]] המשיך ה[[פולחן]] במקום, באותו אתר בו ניצבו שרידי המקדש שבנה ירבעם בן נבט. ב[[התקופה הרומית בארץ ישראל|תקופה הרומית]] ננטשה העיר והמרכז המיושב באזור עבר ל[[בניאס (אתר ארכאולוגי)|בניאס]].
 
 
===אתר הפולחן===
המקדש בצדו הצפוני של התל מזוהה עם המקדש המתואר במקרא שנבנה על ידי [[ירבעם בן נבט]] ב[[המאה ה-10 לפנה"ס|מאה ה-10 לפנה"ס]]. תוכניתו הייתה דומה, ככל הנראה, לזו של [[בית המקדש הראשון]] ב[[ירושלים]], על־מנת שישמש תחליף ראוי ל[[עשרת שבטי ישראל]] שהתפצלו מממלכת יהודה. במקום נמצאו עצמות של חיות כשרות, ומספר חוקרים גורסים כי אלו הן עצמות של קורבנות שהועלו על ה[[מזבח]]. מזבח זה בנוי כפי שמצווה ב[[תורה]] - מאבני גוויל בעלות חורים לניקוז דם הקורבן, ואילו הופעת מדרגות שליד המזבח מגלה כי לא קיים אזהרת התורה {{הדגשה|וְלֹא תַעֲלֶה בְמַעֲלֹת עַל מִזְבְּחִי|{{תנ"ך|שמות|כ|כב|קצר=כן}}}}. אחת מקרנות המזבח נתגלתה בסמוך. סמוך למזבח נמצאו מחתות וקערת [[נחושת]] - כלים פולחניים שהיו בשימוש גם בהיכל בית מקדש ב[[ירושלים]]בירושלים. במת המקדש המצויה מצפון למכלול המזבח נבנתה אף היא בתקופת [[ירבעם בן נבט]], הורחבה אחר כך בתקופת [[אחאב]] ב[[המאה ה-9 לפנה"ס|מאה ה-9 לפנה"ס]], ונוספו לה מדרגות בתקופת [[ירבעם בן יהואש]] ב[[המאה ה-8 לפנה"ס|מאה ה-8 לפנה"ס]]. ליד הבמה התגלה מבנה מוארך שככל הנראה שימש את הכוהנים שניהלו את האתר. סמוך לאתר הפולחן נמצא "מצפור המוצב" הניצב במקום שבו שכן מוצב [[צה"ל]] עד [[מלחמת ששת הימים]], ומסביב נחפרו תעלות קשר.
 
במקום נמצאו שרידים מועטים שקדמו לימיו של ירבעם, אך לא ניתן היה לזהות מקדש קדום המזכיר את המרכז הפולחני עליו מסופר בסיפור [[פסל מיכה]] בספר שופטים{{הערה|לטייל עם התנ"ך, גליה דורון, כנרת בית הוצאה לאור, 2001, עמ' 13}}. האתר ככל הנראה המשיך לשמש כאתר פולחן עד [[התקופה ההלניסטית בארץ ישראל|התקופה ההלניסטית]] על-פי כתובת דו לשונית יוונית-ארמית "לאל אשר בדן" שנמצאה באתר.
{{ציטוט|תוכן="אני הרגתי את [[אחזיה (מלך יהודה)|אחזיהו]] בן [[יורם (מלך יהודה)|יהורם]] מלך [[בית דוד]] והרגתי את [[יורם (מלך ישראל)|יהורם]] מלך ישראל."}}
 
לכתובת נודעה חשיבות רבה במחקר, מאחר שהיא כתב היד הקדום ביותר שמזכיר את [[בית דוד]]. תוכנה, המיוחס ל[[חזאל]] מלך [[ארם דמשק|ארם]], סותר את גרסת ה[[מקרא]],{{הערה|{{תנ"ך|מלכים ב|ט}}, {{תנ"ך|דברי הימים ב|כב}}}}, לפיה צבא ארם אמנם הביס את המלכים בקרב ואף פצע את יורם, אך [[יהוא]] הוא שהרג את שניהם. אולםעם יש לציין כיזאת, משפט זה אינו נאמר בפירוש בכתובת, שהיא חסרה וקטועה, והושלמה על סמך השערות בלבד.
 
את הכתובת, המוצגת כיוםמאז סוף המאה ה-20 ב[[מוזיאון ישראל]], חשף ה[[ארכאולוג]] [[אברהם בירן]], מנהל המשלחת הארכאולוגית לתל דן בשנים [[1996]]-[[1999]].
 
==ראו גם==
{{פורטל ארכאולוגיה של המזרח הקרוב}}
* [[שמורת טבע תל דן]]
* [[נחל דן]]
* [[מוזיאון בית אוסישקין]]
* דוד אילן, '''ארכאולוגיה כפרית - תל דן בתקופת הברזל א',''' בתוך: '''תרבות חומרית, חברה ואידאולוגיה: כיוונים חדשים בארכאולוגיה של ארץ ישראל''', [[אוניברסיטת בר-אילן]], 1999.
* אברהם בירן, '''דן - 25 שנות חפירה בדן''', הקיבוץ המאוחד והחברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה, 1992.
*מלכה הרשקוביץ, '''מתקנים חקלאיים מן התקופה הרומית המאוחרת בתל דן''', [[קדמוניות]], 134, 2007, עמ' 112-110110–112
* רחל בן-דב, "סדנאות חרשים בתל דן", '''ארץ ישראל - ספר אמנון בן תור''', כרך ל, הוצאת [[החברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה]], 2011, עמ' 94-7777–94
 
==קישורים חיצוניים==
{{ויקישיתוף בשורה|שם=Category:Tel Dan|תצוגה=תל דן}}
* [http://www.parks.org.il/ParksAndReserves/telDan/Pages/default.aspx מידע על שמורת הטבע תל דן] ו [http://www.parks.org.il/ParksAndReserves/telDan/Documents/tel-dan.pdf דפדפת המידע של השמורה], באתר [[רשות הטבע והגנים]]
* [http://www.bibleage.com/site/dan.html תל דן], באתר '''עידן התנ"ך'''
* [http://whc.unesco.org/en/tentativelists/1469/ תל דן] ברשימת האתרים המוצעים להכרזה כאתר מורשת עולמית