שאול שקד – הבדלי גרסאות

[[ספרות ההיכלות]] מכילה חזונות שרואים אנשי סגולה בעולמות העליונים. גם ספרות זאת ייתכן שנוצרה, לדעת שקד, תחת מגע עם ספרות פרסית{{הערה|1= חזונות יהודיים ואיראניים בתקופת התלמוד, בתוך: [[אהרן אופנהיימר]], [[ישעיהו גפני]], ודניאלו[[דניאל שוורץ]] (עורכים), '''היהודים בעולם ההלניסטי והרומי. מחקרים לזכרו של [[מנחם שטרן]]''', ירושלים, תשנ"ו (1996), עמ' 467-486 }} מן התקופה הסאסאנית יש בידינו גם מספר אבני חותם עם כתובות חרותות באותיות [[עברית|עבריות]], ששימשו ככל הנראה יהודים נשואי פנים. אחת מאבני החותם הללו נושאת את השם הונא בר נתן, שהיה אחד מחכמי ה[[תלמוד]] ומקורב לשלטון{{הערה|1= “Jewish Sasanian sigillography”, in: R. Gyselen (ed.), '''Au carrefour des religions. Mélanges offerts à Philippe Gignoux''' (Res Orientales VII), Bures-sur-Yvette, 1995, pp. 239-256. }} קרובה לשכבת הספרות הזאת גם הספרות ה[[כישוף|מאגית]] שנוצרה ב[[בבל]] של [[אמוראים|תקופת התלמוד]] על גבי [[קערות השבעה]].