ויליאם השלישי, מלך אנגליה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
בוט סדר הפרקים (שיחה | תרומות) מ סדר תבניות בסוף הערך (בוט סדר הפרקים) |
מ קישורים פנימיים |
||
שורה 121:
ב-[[1702]] מת ויליאם מ[[דלקת ריאות]], שנגרמה מפציעה שארעה לו כשנפל מ[[סוס]]ו. הגרסה המקובלת למקרה הייתה כי הסוס נתקל בבור של [[חפרפרת]], ולפיכך יעקובינים רבים הריעו ל"[[ג'נטלמן]] הקטן בז'קט הקטיפה השחור".{{הערה|Van der Kiste, John, William and Mary (2003) {{ISBN|0-7509-3048-9}}}}
ויליאם נקבר ב[[מנזר וסטמינסטר]] ליד רעייתו. בתקופת שלטונה של יורשתו, [[אן, מלכת בריטניה|אן]], נעשו ניסיונות להרחיב את חוק היישוב לסקוטלנד. הסקוטים כעסו על כך שהאנגלים לא נועצו בהם לפני שבחרו בסופיה כיורשת הכתר האנגלי, ולכן העבירו את חוק הביטחון, והכריחו את אן להסכים לו על ידי איום שימשכו את חייליהם ממלחמת הירושה הספרדית. החוק קבע כי אם אן תמות ללא ילדים, יוכלו הסקוטים לבחור את המלך הבא מבין הצאצאים הפרוטסטנטים של אחד ממלכי סקוטלנד הקודמים, אך יבחרו ביורש אנגלי רק אם ימולאו תנאים פוליטיים, דתיים ו[[כלכלה|כלכליים]] מסוימים. הפרלמנט האנגלי הגיב בניסיון להכריח את הסקוטים להיכנע, בכך שהגביל את ה[[סחר]] עימם, ובכך איים להרוס את הכלכלה הסקוטית. הסקוטים נאלצו להסכים ל[[חוק האיחוד של 1707]], שאיחד את אנגליה וסקוטלנד לממלכה אחת הקרויה [[בריטניה הגדולה]]; הירושה נקבעה על פי התנאים שנקבעו בחוק היישוב.
מותו של ויליאם היה גם סופו של בית אורנז'-נסאו ההולנדי, ששלט בארצות השפלה מאז ימי [[וילם השתקן]]. בכל חמשת המחוזות בהם שלט ויליאם השלישי – הולנד, זלנד, אוטרכט, גלדרלנד ואוביריסל – הושעה תפקיד ה[[סטאטהולדר]] לאחר מותו של ויליאם. שני המחוזות הנותרים – [[פריזיה|פריזלנד]] ו[[חרונינגן (מחוז)|חרונינגן]] – מעולם לא נשלטו בידי ויליאם השלישי, והם המשיכו להחזיק בסטאטהולדר אחר, [[יאן וילם פריסו, נסיך אורנז']]. לפי צוואתו של ויליאם, היה יאן וילם פריסו אמור גם לרשת את מחוז אורנז', אך [[פרידריך הראשון, מלך פרוסיה]] תבע את המחוז הזה לעצמו.
| |||